עמוד הבית > מפלגות > יש עתיד > יאיר לפיד > יאיר לפיד: ממשלת ישראל לא עשתה ניסיונות להסבת אקדמאים להוראה

יאיר לפיד: ממשלת ישראל לא עשתה ניסיונות להסבת אקדמאים להוראה

speedmeter2
 

בחודשים האחרונים מדווחת הלמ"ס על עלייה חריגה במספר המובטלים בישראל, ובמיוחד בקרב בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה. התוכנית "לונדון את קירשנבאום" הזמינה ב-22 לאוגוסט השנה את יו"ר מפלגת "יש עתיד", יאיר לפיד, כדי להתייחס למדיניות הממשלה בעניין זה. לפיד, שהצהיר לא פעם על שאיפתו לכהן כשר החינוך, הציע להתמודד עם הבעיה באמצעות הכשרת אקדמאים להוראה. בתגובה טען ירון לונדון: "הנסיונות להסבת אקדמאים להוראה נכשלו. כדי להיות מורה, צריך להיות מורה או פדגוג. זה לא איש היי-טק מוכשר שתוך 3 חודשים הופכים אותו למורה".
כך השיב לפיד: "ירון, זה לא לוקח שלושה חודשים. אני כופר בהנחת היסוד שלך. פרויקטים כמו Teach for America שינו את מערך החינוך האמריקאי מפני שאדם משכיל, ערכי ומצפוני וצעיר שמחפש עבודה, אפשר להפוך אותו להיות מורה מצוין. הוא גם יגלה שלחייו יש ערך שלא היה לו קודם. זה לא נכון שהניסיונות האלה נכשלו, הם לא נוסו. ממשלת ישראל לא ניסתה. היא לא יכולה גם לא לנסות שום דבר, וגם אז להודיע לנו שהניסיון נכשל. שיבחרו אחד משניהם".
על פניו, נראה שלפיד עלה על פתרון מצוין למצוקה במערכת החינוך. מאחר ואין מדובר ברעיון חדש, אלא במשהו שנדון בישראל ואף בוצע בהצלחה מסוימת בארה"ב ובבריטניה, הופתענו לשמע הטענה כי הוא לא נוסה בארץ. החלטנו לבדוק את דבריו של לפיד, לברר אילו אפשרויות עומדות בפני אקדמאי ישראלי שמעוניין להשתלב בהוראה, ובמיוחד – מה עשה בעניין משרד החינוך בתקופת הכהונה של הממשלה הנוכחית.

הדרך המסורתית לתעודת הוראה
על-פי דו"ח של מכון ון-ליר העוסק במסלולי הכשרה אלטרנטיביים של מורים, ישנן בישראל 23 מכללות להכשרת מורים, בפיקוח ובתקצוב משרד החינוך, כאשר התכנים

עיצוב: StudiotrenD

האקדמיים באחריות המל"ג. המכללות מפעילות שני מסלולים סדירים הנחשבים למסלולים ה"סטנדרטיים": תואר ראשון משולב עם תעודת הוראה (ארבע-שנתי), ותוכנית להכשרת אקדמאים להוראה. לפי הדו"ח, החלק הארי של המורים בישראל הם בוגרי התואר המשולב, ובשנת תש"ע נרשמו 5,184 סטודנטים חדשים למסלול זה. באותה השנה נרשמו 2,040 אקדמאים לתוכנית ההכשרה להוראה.
ישנן מספר מגרעות בתוכנית המסורתית להכשרת אקדמאים להוראה. הלימודים נמשכים בין שנה לשנתיים, ולאחר קבלת התעודה כלל לא מובטח לפרח ההוראה שתמצא לו תעסוקה לשביעות רצונו. מבחינת הסטודנט, מסלול זה הוא בגדר השקעה נוספת בהשכלה, שהיא יקרה, תובענית ולא בהכרח תניב פרי. לפיכך, התוכנית המסורתית שמציעות המכללות לאו דווקא יתאימו למובטלים שמחפשים שינוי קריירה. מובטל היי-טק שמעוניין להפוך למורה, אם כן, יחפש אפיק חלופי.

Teach for America (TFA)
תוכנית "ללמד בשביל אמריקה" (TFA) נוסדה באוניברסיטת פרינסטון בשנת 1989 ע"י וונדי קורפ, במטרה להלחם באי-השוויון החינוכי בארה"ב. הרעיון שביסודה הוא גיוס צעירים איכותיים מיד עם סיום התואר שלהם, הכשרתם למורים והשמתם בבתי ספר בפריפריה. התכנים ותנאי הקבלה הגבוהים מכוונים ליצירת כוח עילית של מורים, שישפיעו לטובה הן על תלמידיהם והן על עמיתיהם בחדר המורים.
בשנת 2010 הושמו בבתי ספר ברחבי ארה"ב כ-4,500 בוגרי TFA. באותה השנה מערכת החינוך האמריקנית העסיקה כ-3.5 מיליון מורים. בארה"ב פועלות מגוון תוכניות אלטרנטיביות נוספות להכשרת מורים, וכיום כשישית מהמורים החדשים הם בוגרי מסלול אלטרנטיבי: כ-25 אלף מתוך כ-150 אלף מורים חדשים בשנה.
בשנת 2007 נוסד ארגון Teach for All, שפועל בשיתוף פעולה עם ארגונים מקבילים ברחבי העולם בכדי לפתח ולהפיץ את תוכנית ההכשרה של TFA. בשנת תשע"א נוסדה הגרסה הישראלית של התוכנית, תחת השם "חותם".

תוכנית "חותם"
"חותם" הובאה לארץ על ידי תנועת "הכל חינוך" והיא מופעלת וממומנת בשותפות עם משרד החינוך, ג'וינט ישראל וקרן נעמי. התוכנית מורצת במקביל למסלולים המסורתיים להכשרת מורים, והיא לא משמשת כתחליף אלא כחיזוק למערכת הקיימת. לדברי ד"ר אריה קיזל, מהמרכז האקדמי של הכשרת המורים בחיפה, "המטרה היא להוסיף אנשים שלא חלמו או חשבו להיות מורים. הרעיון הוא לא לשרוף את הבית הישן". כל הנתונים המובאים להלן מקורם בראיון טלפוני שערכנו עימו.
תוכנית "חותם" מאתרת צעירים איכותיים עם תואר אקדמי ומכשירה אותם להיות "מורים מחוללי שינוי". המיונים לתוכנית קפדניים וכוללים בחינות וראיונות. בחותם "רוצים מורים טובים עם ערך מוסף", אומר קיזל. לימודיהם לתעודת הוראה זוכים למימון מלא, ומובטחת להם השמה בבית ספר בפריפריה. מי שיתמיד לשנה שלישית כמורה יזכה במלגה לתואר שני. להבטחה זו חשיבות רבה, היות שאחוז אדיר מהמורים פורשים מתפקידם בשנותיהם הראשונות בתפקיד. בזכות התמריצים הכלכליים וכן בזכות המבנה הייחודי של התוכנית, מצליחה התוכנית להיות אטרקטיבית כלכלית ולמשוך צעירים שלא היו נכנסים למקצוע ההוראה במסלול המסורתי.
בניגוד לסברה הנפוצה, אין מדובר במסלול מקוצר. תעודת הוראה כוללת 720 שעות לימוד, שבדרך כלל מפוזרות על פני שנה או שנתיים. "חותם" לוקחת את אותן 720 השעות, ופורסת אותן אחרת: 240 שעות נלמדות בחמישה שבועות מרוכזים בסמסטר קיץ. הלימודים אינטנסיביים ומתקיימים בתנאי פנימייה, כולל עבודה בערב והתנסות בהוראה מעשית. מיד בתום הקיץ, מתחילים פרחי ההוראה את עבודתם בבתי הספר, כאשר את שארית לימודי ההוראה הם משלימים תוך כדי שנתם הראשונה בתפקיד, ביום לימוד שבועי במכללת בית ברל. חשוב להדגיש שתעודת ההוראה שמקבלי בוגרי "חותם" זהה לחלוטין לזאת שמקבלים במסלולים המסורתיים.
פרחי "חותם" זוכים לליווי צמוד של מורה בבית הספר, לליווי דידקטי מטעם מכללת בית ברל ולתמיכה מתוכנית "חותם". כל אלה מסייעים להם להתגבר על הקשיים הרגילים של מורים טירונים, וכן על הקשיים המיוחדים הנלווים לתוכנית כה אינטנסיבית.
המחזור הראשון של התוכנית נכנס לבתי הספר לפני שנתיים, ומנה 66 פרחי הוראה. בשנת תשע"ב השתתפו 86 סטודנטים והשנה המספר עלה ל-96. הביקוש לתוכנית צומח בקצב אדיר, והשנה נרשמו כ-1,500 מתעניינים. עקב גילה הצעיר של התוכנית, קשה לחקור את השפעתה, אך לדברי קיזל, העובדות בשטח מדברות בעד עצמן: בוגרי מחזור א' הם כבר בעלי תעודת הוראה, והשנה 13 מתוכם משמשים רכזי מקצוע בבתי ספר תיכונים. מחזור ב' התחיל את הכשרתו רק בשנה שעברה, וכבר השנה אחד ממוריו משמש כרכז שכבת י"ב.
לבוגרי "חותם" יש מחויבות מאוד גדולה, והשפעתם על מערכת החינוך ניכרת כבר היום. הכשרתם יקרה וזוכה לתמיכה ולמימון מלא של משרד החינוך, משום שהנסיון בעולם מעיד שהשתלבות בוגרי התוכנית כמנהלי בתי ספר ומחלקות חינוך מעודדת שיח מתוחכם ויצירתי ומחוללת שינוי רחב יותר מהיקף התוכנית.
התוכנית החלה את דרכה בקיץ 2010, יותר משנה לאחר תחילת כהונתם של גדעון סער כשר החינוך ושמשון שושני כמנכ"ל המשרד. "צריך לשבח את המדינה ואת משרד החינוך. זה לא הולך עם עמותות, ויפה שהמדינה הסכימה לשים כסף ויצירתיות", אומר קיזל. הדבר עומד בניגוד חריף לדבריו של לפיד, שטען כי ממשלת ישראל לא ניסתה תוכניות אלטרנטיביות כגון TFA, בשעה שאותה התוכנית ממש פועלת בארץ ומושקעים בה כספים ומשאבים רבים.
בעולם, זוכה תוכנית TFA גם לביקורת לא פשוטה, אך בארץ "חותם" עוד קטנה וצנועה מכדי לעורר מחלוקת. מכל מקום, עקב אופייה הייחודי, התקציב הגדול שנדרש עבורה, תובענותה ותנאי הקבלה הגבוהים, "חותם" לא תוכל להחליף את המסלולים המסורתיים – וכאמור, היא גם לא מתיימרת לכך. לפיכך, אין ביכולתה לפתור את מצוקת המחסור במורים ולקלוט במהירות כמויות גדולות של אקדמאים. על כן, פנינו לבדוק תוכניות נוספות.

הכשרות מורים אלטרנטיביות נוספות
בספטמבר 2010 פרסם מכון ון ליר מחקר מקיף אודות כלל התוכניות האלטרנטיביות להכשרת מורים בישראל. הדו"ח נכתב ע"י יצחק ברקוביץ' ויעל שלו-ויגיסר, ונערך בפיקוח פרופ' דן ענבר, יו"ר תחום החינוך של המכון.
נכון לעת פרסום הדו"ח, זוהו בישראל 33 מסלולי הכשרה אלטרנטיביים (כולל "חותם"), אליהם נרשמו מדי שנה כ-1,800 פרחי הוראה, שהם כ-20% מכלל הסטודנטים החדשים הנרשמים למסלולי הוראה במכללות ובאוניברסיטאות. כמחצית מהסטודנטים הללו (כ-950) למדו בארבע התוכניות האלטרנטיביות הגדולות, ביוזמתו ובהובלתו של משרד החינוך. יתר 850 פרחי ההוראה מתפלגים בין 29 מסלולים חלופיים קטנים.
מחקר זה הוא המקיף ביותר שנעשה עד כה בנושא התוכניות החלופיות, ועדיין נתוניו מוגבלים. מחברי הדו"ח מעירים כי חסר ריכוז נתונים אודות המסלולים השונים ומעקב שיטתי אחר ההתמדה והאפקטיביות של בוגריהם. אי לכך, לא קיים בידי קובעי המדיניות בסיס נתונים מלא שיאפשר קבלת החלטות מושכלות על הכשרת המורים בישראל, והדיון לגבי יעילותן מתבסס על חוות דעת של גופים מקצועיים בלבד.
חוות דעת אחרת קיבלנו מד"ר מאיר בוזגלו, לשעבר מנהל המכון לחקר הטיפוח בחינוך. "המצב בארץ הוא די נואש מבחינת מעמד מורים, מקצועיותם, שלא לדבר על בעיות ומשברים אחרים ערכיים, מקומה של תרבות הגרוי ועוד", אומר בוזגלו. "במצב זה קל להראות הצלחות. מצד שני, גם אם יש הצלחה במצב מדכדך זה, לא ברור שיש לקפוץ עליה כפתרון יחידי. יכול להיות שזו בסך הכל רפסודה, בזמן שאנחנו צריכים אוניה יציבה".

סיכום
טענתו של לפיד כי לא מתקיימת הסבת אקדמאים למורים בישראל התבררה כשגויה. כ-20% מהנרשמים ללימודי הוראה מדי שנה לומדים במסלולים אלטרנטיביים. כמחציתם לומדים בתוכניות המתקיימות ביוזמתו ובעידודו של משרד החינוך.
תוכנית Teach For America, אליה התייחס לפיד, קיימת בגרסה הישראלית "חותם" ונוסדה בכהונת ממשלת ישראל הנוכחית. התוכנית זוכה לתמיכה תקציבית מלאה מצד המדינה ונמצאת במגמת תנופה זו השנה השלישית ברציפות. עקב מאפייניה הייחודיים, תוכנית זו אינה יכולה לקלוט במהירות כמות גדולה של אקדמאים, או להוות פתרון כולל למצוקת המחסור במורים.
כהערת אגב, לפי הנתונים שבידנו תוכניות אלטרנטיביות להוראה מגוונות מאוד במטרותיהן, היקפן, תכניהן, תנאי הקבלה ועוד. מסיבה זו, בעייתי מאד לגזור מסקנות אחידות לגבי יעילותן והשפעתן על כח ההוראה בישראל, ואמירה לפיה אפשר ורצוי להסב אקדמאים למורים מהווה בעיקר ניחוש מושכל.

 

lapid2
נכתב על ידי: יונתן לזר
תחקירן: יונתן לזר
עורך: שני קינן