עמוד הבית > מפלגות > עבודה > סתיו שפיר > סתיו שפיר: ישראל היחידה במערב שלא הסדירה את השכירות

סתיו שפיר: ישראל היחידה במערב שלא הסדירה את השכירות

speedmeter1
 

ביום 25/02/2015, במהלך מערכת הבחירות, צייצה ח"כ סתיו שפיר בחשבון הטוויטר שלה בהתייחסות לראש הממשלה נתניהו: "אם היית ראשון לזהות את בעיית הדיור כפי שטוענים בליכוד למה התנגדת לחוק שלי לשכירות הוגנת? ישראל היחידה במערב שלא הסדירה את השכירות". בהמשך הדיון בטוויטר שפיר הוסיפה: "בכל העולם המערבי יש מנגנונים של פיקוח. חלקם מתונים וחלקם מחמירים יותר. ישראל מדורגת אחרונה בOECD".

אמירות אלו מתייחסות להצעת החוק לשכירות הוגנת, אותה ח"כ שפיר הגישה בכנסת הקודמת והתקבלה על ידי הממשלה אך לא הועלתה לדיון ראשון כיוון שהכנסת פוזרה.  הצעת החוק הועלתה על יד שפיר מחדש ביומה הראשון של הכנסת החדשה.

בתחקיר זה נבדוק את נכונותה של האמירה על ידי בדיקת הפיקוח על השכירות במדינות ה- OECD, תוך התייחסות לרמות השונות של הפיקוח, כך שהאמירה תוצג בהקשר המתאים.

אמירתה של שפיר עוסקת במדינות ה-"מערב". מדיניות פוליטיווטש הינה להתייחס לאמירות לא ספציפיות על מדינות ה"מערב" כמדינות ה-OECD, כיוון שמדובר בקבוצת ייחוס המקובלת ברוב הפרמטרים הכלכליים והמשווים כמדינות המערב. ח"כ שפיר אף הפנתה בעצמה לדו"ח של ה-OECD בדיון שהתפתח בטוויטר שלה בתגובות לאמירה.

רקע

אמירתה של שפיר עוסקת בהסדרת שוק השכרת הדירות. הסדרה של שוק השכירות יכולה להיעשות במספר דרכים שונות:

  1. פיקוח על המחיר – במדינות שונות קיים פיקוח על מחיר השכירות, החל מקביעה שרירותית של גובה השכירות על ידי המדינה, וכלה בהגבלת העלאות של השכירות.
  2. יחסי שוכר־משכיר – הסדרה בחוק של חובות השוכר והמשכיר, דוגמת יידוע על מפגעים בדירה, התרעה מראש על שינוי בחוזה או סנקציות במקרה של אי עמידה בחוזה.
  3. קביעת סטנדרטים לדירות – קביעת מאפיינים אשר כל דירה צריכה לקיים על מנת שתהא ברת השכרה.
  4. האצלת סמכויות לגופים מקומיים – בחלק מהמדינות, דוגמת ארה"ב, קיימת האצלת סמכויות לרמות נמוכות (בדרך כלל עיריות), אשר רשאיות לקבוע הסדרי שכירות בתחומן.
  5. פיקוח על משך השכירות – קביעת זמן מינימום לחוזה שכירות, על מנת להעניק ודאות ויציבות.

 

הצעת החוק

בתחקיר זה נעסוק בהסדרת שוק השכירות בהקשר הספציפי של החוק שהעלתה ח"כ שפיר, שהדיון בטוויטר עלה ביחס עליו. הצעת החוק להסדרת השכירות שהגישה ח"כ שפיר מתייחסת כמעט לכל הרבדים לעיל:

  1. קביעת הגבלות ותנאים, אשר על המשכיר לעמוד בהם בבואו לנקוט סנקציות נגד השוכר, לרבות פינוי מהדירה.
  2. קביעת סטנדרט בסיסי לדירה – כגון: שירותים, פתחי אוורור וחלונות, דוד מים תקין ומנעול.
  3. הגבלת העלאת דמי השכירות ל- 2% אחת לשנה.
  4. הסדרת חובות המשכיר בנוגע לתיקון ליקויים בדירה.

 

תמיכה והתנגדות להסדרת שוק השכירות בישראל

מצדדי החוק טוענים כי פיקוח על מחירי השכירות יבלום עליות חדות במחירי שכר הדירות, יתרום ליצירת יציבות ולעידוד חוזי שכירות ארוכי טווח. עוד טוענים מצדדי החוק כי במצב החוקי הנוכחי אין התייחסות לבטיחות השוכרים ויש להסדיר את בעיות השוק דרך חקיקה.

מתנגדי החוק טוענים כי פיקוח על מחירי שכר הדירה עלול לפגוע בהיצע הדירות להשכרה. פיקוח יפגע בתשואות המקבלות מהשכרה, כמות בנית הדירות תרד ויזמים יירתעו מכניסה לתחום. הגבלה על העלאת דמי השכירות תוביל לקביעת דמי שכירות ראשוניים גבוהים, ותשית את עלות ההגבלה על השוכר. הניידות הגיאוגרפית של החלפת דירות על ידי שוכרים תיפגע – דיירים עשויים להישאר בדירות שאינן מתאימות לצרכיהם, רק בגלל שהן מפוקחות. כמו כן, ניסיון בינלאומי לטענתם מראה כי פיקוח גורם לירידה ברמת התחזוקה של הדירות.

 

הסדרת השכירות במדינות המערב

בדיון שעלה בטוויטר, הפנתה ח"כ שפיר כמקור לאמירתה לדו"ח שנכתב על ידי ד"ר ניר מועלם לעיריית ת"א, לדו"ח של ה-OECD, ובנוסף, במהלך השקת שדולת שוכרי הדירות בכנסת, התבססה על נייר עמדה שהוכן לבקשתה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

בדו"ח של ד"ר מועלם שעליו מתבססת שפיר, מוזכרות 19 מדינות בהן קיים פיקוח על שכר הדירה, מתוך 34 מדינות החברות ב-OECD. אין בדו"ח מידע לגבי שאר 15 המדינות שלא הוזכרו, ואף לא מצויין בו שישראל היא המדינה המערבית היחידה שאין בה הסדרה. בין המדינות שלא מוזכרות ניתן למצוא מדינות עניות יחסית, כמו טורקיה ופולין, אך גם מדינות עשירות כמו איסלנד ופינלנד.

בדו"ח של ה-OECD, ובדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהתבסס עליו, מדורגות 30 מדינות מתוך 34 חברות ה-OECD. הדו"ח מדרג את המדינות לפי שני פרמטרים: מידת הפיקוח על שכר הדירה ומידת הפיקוח על יחסי שוכר־משכיר. במדד הפיקוח על שכר הדירה מדינת ישראל מקבלת את הציון הנמוך ביותר (כלומר – היעדר פיקוח). לצידה של ישראל נמצאות 5 מדינות נוספות, ביניהן פינלנד, בריטניה, סלובניה, ניו זילנד וארה"ב (בה קיים פיקוח בחלק מהערים). בפיקוח על יחסי שוכר־משכיר ישראל נמצאת בקבוצת הדירוג הלפני אחרונה, עם כמות חוקים מסדירים נמוכה יחסית, כאשר מתחת לישראל נמצאת ארה"ב (בארה"ב קיים פיקוח חלקי בערים מסוימות). כלומר – על פי המדד, בישראל כמות נמוכה יחסית של חוקי הגנת שוכר־משכיר אך היא איננה במקום אחרון ואף הסדירה חלקית חוקים בנושא.

 

תגובת ח"כ סתיו שפיר:

"כפי שאתם בעצמכם מודים בתחקיר, על פי נתוני דו״ח ה-OECD מדינת ישראל מדורגת במדד הפיקוח על שכר הדירה במקום הנמוך ביותר, כלומר – היעדר פיקוח. אם כן, משונה שכמה שורות לאחר מכן אתם חולקים על טענתי כי ישראל היא המדינה היחידה שבה אין הסדרה כלשהי של שוק השכירות. הסדרת השוק כוללת מגוון רחב של כלים. ישנן מדינות שמעדיפות לפקח על עליית שכר הדירה (וחלקן אף בוחרות להטיל רף מקסימלי על גובה שכר הדירה), ישנן מדינות שמסדירות את היחסים בין השוכר למשכיר ברמה היומיומית, יש כאלה שהקימו בית דין מיוחד לענייני שכירות, ואחרות שמסדירות את הערבויות, את דמי התיווך, ושלל צדדים של שוק השכירות שמשפיעים באופן ישיר על חייהם של מיליונים".

הערת המערכת: כפי שהוסבר בתחקיר, ישראל נמצאת בתחתית רשימת הפיקוח על שכר הדירה יחד עם עוד מדינות ועל כן איננה המדינה היחידה שבה הפיקוח לא מוסדר. צר לנו על תגובתה של ח"כ שפיר המזלזלת בקורא.

 

סיכום

לסיכום, ניתן לראות כי אמירתה של ח"כ שפיר לפיה ישראל היא המדינה "היחידה במערב" בה לא הוסדר שוק השכירות, איננה נכונה. זאת בהתבסס על הדו"חות הרלוונטיים, אשר הוצגו גם על ידי ח"כ שפיר בעצמה. עם זאת, חשוב לציין כי הקשר האמירה נכון באופן עקרוני, ורק מיעוט  ממדינות המערב לא הסדירו בחוק פיקוח על שכירות.

לפיכך, ולאור תגובתה של שפיר החוזרת על כך שישראל הינה המדינה המערבית היחידה ללא הסדרה, אמירתה של חברת הכנסת שפיר מקבלת את הציון "כמעט לא נכון" (2 מתוך 5).