עמוד הבית > מפלגות > עבודה > שלי יחימוביץ': לא יותר מ-40% מהחרדים בני ה-18 הולכים לישיבות

שלי יחימוביץ': לא יותר מ-40% מהחרדים בני ה-18 הולכים לישיבות

speedmeter2
 

האמירה ותמצית
לפקיעת תוקפו של חוק טל ב-1 באוגוסט קדמה סערה תקשורתית ופוליטית, שייצרה דיון ציבורי הנוגע לסוגיית השוויון בנטל והסדר ה"תורתו אומנותו". הצעות רבות ומגוונות הועלו במסגרת הדיונים, החל מגיוס לכולם בגיל 18 ללא יוצא מן הכלל, ועד לחזרה לשיטה של מכסות גיוס שיאפשרו למספר מסויים של תלמידי ישיבות לא להתגייס.
בעיצומם של הדיונים, התראיינה חה"כ שלי יחימוביץ' לתוכנית "מה בוער?" של רזי ברקאי. בראיון טענה חה"כ יחימוביץ' שמרבית ההצעות שמועלות במסגרת הדיון הפוליטי מהוות לא יותר מהתכתשות פוליטית וניסיון לייצר "ספינים פוליטיים חסרי שחר שאין מאחוריהם שום כוונה אמיתית לפתור את הסוגייה". את הסיבה לטענה זו ביססה חה"כ יחימוביץ' על כך שהסוגיות בנושא ניתנות לפיתרון, או לפחות לפיתרון מספק, על ידי גיוסם של כל אלפי החרדים בני ה-18 שלא הולכים לישיבות. לטענתה של חה"כ יחימוביץ' "לא יותר מ-40% מהחרדים בני ה-18 בכל מחזור הולכים לישיבות", ולכן גיוסם יהווה מתווה שיביא לגיוס של יותר חרדים מכל פיתרון מוצע אחר. את האמירה הזאת אנו מבקשים לבדוק.
מהתחקיר שערכנו עולה, שאין כלל הערכות רשמיות לגבי הנתון אותו סיפקה חה"כ יחימוביץ'. אך בעזרת אינדיקציות והערכות שונות מגורמים לא רשמיים, ואף משיחה עם חה"כ יחימוביץ' עצמה, עולה כי שיעור בני ה-18 החרדים שלומדים בישיבות בפועל גבוה משמעותית מ-40%.
קצת מספרים
ראשית ננסה לעמוד על האפשרויות השונות העומדות בפני צעיר חרדי בן 18. צעיר שכזה, לא יכול להתנדב במסגרת שירות אזרחי-לאומי (שא"ל), שכן מסלול זה אפשרי רק לתלמיד ישיבה בן 22 ששירותו הצבאי נדחה לפחות ארבעה פעמים, וקיבל לכך את אישור שר הביטחון. כמו כן, חרדי בן 18 לא יכול להתגייס למסלול שח"ר (שירות חרדים), שכן מסלול זה פתוח עבור בחורי ישיבה נשואים ובעלי משפחות בני 24–22, וכן לבני 20–21 נשואים או שאינם בעלי פרופיל קרבי. אם כן, נראה כי על החרדי בן ה-18 לבחור באחת משלוש אפשרויות: (1) גיוס למסגרת צבאית רגילה; (2) גיוס לגדוד הנח"ל החרדי; (3) דחיית שירות לפי "תורתו אומנותו", המותנית בלמידה במוסד תורני שמוכר ע"י שר הביטחון. לפיכך, אם נדע כמה חרדים בני 18 מתגייסים לצבא, נוכל לדעת כמה צעירים חרדים בוחרים באפשרות השלישית ולומדים בישיבות. ננסה להעריך את שיעור החרדים בני ה-18 שיתגייסו עד סוף השנה, על-פי אומדן של המתגייסים משנת 2011. לפי נתוני הגיוס של שנת 2011 כפי שהם מובאים בדו"ח הממ"מ עמד יעד הגיוס על 1200, ומספר המגוייסים בפועל עמד על 1282. מתוך מספר המגוייסים בפועל של שנת 2011, כ-674 הם בני 21-18 והשאר מבוגרים יותר, משמע, מדובר על כך ש-52.5% ממתגייסי 2011 היו בני 21-18, וכל השאר התגייסו ליחדות שח"ר.
עבור שנת 2012, הממשלה הגדילה את יעד הגיוס החרדי ל-1500. בהנחה (הסבירה, ראו הסתייגויות לאחר מכן) שמספר המתגייסים ומקבלי הפטורים בני ה-18 ב-2012 יגדל באופן פרופורציונאלי, ושיעד הגיוס של הממשלה הוא יעד סביר, ההערכה לסך המתגייסים בני ה-18 עד סופהּ של שנת 2012 היא של 789 מגוייסים. על פי נתוני משרד החינוך, בשנת 2012 מספר החרדים בגיל 18 הוא כ-7,300, וכאמור מתוכם יתגייסו כ-789 שהם 10.8% מסך בני ה-18.
יש לציין שאחוז זה הוא רק אומדן אשר נותן קנה מידה ולא מספר מדוייק, ויש לסייג בשני דברים. ראשית, לא קיימים נתונים דמוגרפיים על המתגייסים החרדים ליחידות שאינן יחידות שח"ר, מלבד זה שהם בין גילאי 21-18. מכיוון שככל שמספר המתגייסים ליחידות אלה הוא גדול יותר, אז האמירה של חה"כ יחימוביץ' קרובה יותר ללהיות נכונה, אין חשש שהאומדן הזה יפגע באמינותהּ שלא בצדק. בנוסף, מכיוון ששנת 2012 עדיין לא הסתיימה, אין לנו את נתוני הגיוס המלאים של המגזר החרדי לשנת 2012 והמספר המוצג הוא אומדן.
היעדר נתון רשמי על אחוז נשירה מישיבות של בני 18

אם כן, הגענו למסקנה שכ-10.8% מסך בני ה-18 מתגייסים, ושאר ה-89.2% מקבלים דחיית שירות לפי "תורתו אומנותו". בשלב הזה, ננסה לבדוק כמה מתוך ה-89.2% אכן לומדים בפועל בישיבה, וכמה מתוכם רק רשומים בישיבה, אך לא לומדים בה בפועל. על-מנת שהטענה של חה"כ יחימוביץ', לפיה לא יותר מ-40% מהחרדים בני ה-18 לומדים בפועל בישיבות, תתברר כנכונה, יש צורך בנתון שיעיד כי ישנו אחוז נשירה משמעותית של מעל 55% בקרב בני ה-18 שלומדים בישיבות. הבעיה היא, שישנו קושי רב להעריך את מספר הנושרים המדוייק בקרב בני ה-18 בציבור החרדי מכיוון שאין כל דו"ח אשר מציג את הנתונים הללו בפני הציבור, בייחוד כשמדובר על שכבת גיל ספציפית.
הפיקוח על תלמידי הישיבות מתחלק בין משרד החינוך לצבא, כאשר משרד החינוך הוא זה שמתקצב את מוסדות הלימוד החרדים והצבא אחראי לוודא שדחויי השירות אכן לומדים בישיבות. בפועל הפיקוח הוא מינמלי ואינו מתואם בין הצבא ומשרד החינוך. הטיבו לתאר את המצב חברי ועדת טל באומרם: "היעדר המעמד המשפטי הפורמלי של הגורמים האמורים (ועד ראשי הישיבות- ש.ק.) לעניין חוק שירות וביטחון ולעניין "הסדר תורתו אומנותו" מקשה על הפיקוח על הפעלת ההסדר, שכן הוא אינו מותיר בידי מערכת הביטחון שיניים של ממש…לוידוא…כי אכן תלמידי הישיבות ש"תורתם אומנותם" עומדים בתנאיו של ההסדר".

אינדיקציות מגורמים שונים
אם כן, בחינת הצהרתהּ של חה"כ יחימוביץ' תתבסס על הערכות ואינדיקציות ולא על נתונים מדוייקים ורשמיים, בנוסף להתכתבות עם חה"כ יחימוביץ' עצמה. יחד עם זאת, ניתן לקבל מהאינדיקציות קנה מידה אחיד באשר לטיב הצהרתהּ של חה"כ יחימוביץ', בייחוד לאחר ההתכתבות שניהלו עימה. למרות ההערכות השונות שניתנו לגבי הנתון שחיפשנו, כלל האצבע שהסכימו עליו כל הארגונים, כולל שלי יחימוביץ' עצמה, היה שככל שגילו של תלמיד הישיבה יעלה, כך עולה גם הסבירות שהוא ייעדר מהישיבה למרות שהוא רשום בהּ. אחת הסיבות המרכזיות לכך, היא שככל שעולה הגיל, כך הרצון לצאת מהישיבה ולעבוד גדל.
לטענת זהבה אלון, מהפורום לשיוויון בנטל, ששיעור סך הנושרים בקרב כלל גילאי תלמידי הישיבה הוא 60%, כשכפי שאמרנו, הכלל הוא שככל שגיל הלומדים עולה אחוז הנושרים גדל. מסיבה זו ניתן להסיק שאחוז הנושרים בקרב גילאי ה-18 הוא הנמוך ביותר, ובהכרח נמוך באופן משמעותי מ-60%. נתון דומה קיבלנו מחה"כ יחימוביץ' עצמה, שלפי טענתהּ סך אחוז הנשירה בקרב כלל האוכלוסייה עומד על כ-50%.
במכתב ששלחה לנו, חה"כ יחימוביץ' כתבה: " אין דרך פורמאלית לאמוד את מספר הלומדים בפועל… אני בקשר טוב ועקבי עם אנשי חינוך חרדים, רבנים ומנהיגים, ולכן מעריכה שאני מקבלת תמונה מאוד גלויית לב, ושההתרשמות שלי היא הקרובה ביותר למציאות. הם עצמם אינם יודעים בודאות, אבל מעריכים באזני, שוב ושוב, וממקורות שונים, שכ – 50% מהבחורים והאברכים כאחד נושרים בסופו של דבר (ההדגשה שלי- ש.ק.). אני נוהגת לומר 40% משום שאני מעדיפה לתת הערכת חסר של הלא-לומדים, מאשר הערכת יתר". יש לציין, שכשמדברת חה"כ הכנסת יחימוביץ' על "בסופו של דבר", היא מדברת על תהליך עזיבה של בני ישיבה שמתחיל לתפוס תאוצה "מגיל 28 (הרגע שבו מוסרת "חרב הגיוס") [ושבו] הרוב המכריע … עוזב את הלימודים". משמע, מדובר בתהליך מצטבר של נשירה, שתחילתו בגיל 18 והתאוצה המשמעותית שלו מתקבלת מגיל 28 עד ששיעור הנשירה מגיע לכ-50%.
מהנתונים שנמסרו לנו על-ידי חה"כ יחימוביץ' עולות מספר בעיות. ראשית, חה"כ יחימוביץ' טוענת שכ-50% מכלל תלמידי הישיבות נושרים בסופו של דבר, אך כדי להיות בטוחה היא מעדיפה לומר שרק 40% נושרים. אך באמירה שמהווה את נושא התחקיר, חה"כ יחימוביץ' אמרה כי לא יותר מ-40% מבני ה-18 החרדים לומדים בישיבות. משמע, באמירה הנבדקת חה"כ יחימוביץ' התייחסה לאחוז מבני ה-18, אך בנתונים שנמסרו על-ידה לאחר מכן ההתייחסות היא לכלל האוכלוסיה. מבירור שנעשה עימה, מתברר שאכן היה בלבול לגבי גיל האוכלוסייה עליה דיבר הנתון שהביאה חה"כ יחימוביץ'.
יש לציין שלא מדובר בבלבול בפרט שולי הנוגע לפילוח גילאי הלומדים בישיבות, אלא שלגיל המתגייסים עליהם חלה האמירה ישנה משמעות מרחיקת לכת מבחינת התוכנית של חה"כ יחימוביץ' לגיוס חרדים. ייחוס אחוז נושרים גבוה לתלמידי ישיבה בני 18 מחזק את תפיסתהּ של חה"כ יחימוביץ' על תוכנית הגיוס הנכונה לציבור החרדי. לפי תוכנית זו, אין צורך ביצירת מתווה גיוס חדש, אלא בגיוסם של אותם תלמידי הישיבה שאמנם רשומים כ"תורתו אומנותו", אך לא באמת מהווים חלק מקהילת הלומדים. במידה שאותם נושרים אכן בני 18, הדבר אכן קל הרבה יותר ומאפשר לצה"ל לגייסם לתפקידים קרביים בעלות סבירה. אך אם מדובר בנתון המיוחס לכלל האוכלוסייה, ושעיקר האוכלוסייה מתחילה לנשור רק באזור גיל 28, הגיוס (במידה ואפשרי) הופך ליקר בהרבה עבור צה"ל שכן המתגייסים לרוב כבר נשואים ובעלי משפחות.
אם כן, נראה כי הנתונים שנמסרו לנו ע"י חה"כ יחימוביץ' סותרים את האמירה שלה עצמה. ב"אמנת פוליטיווטש", שמנחה אותנו מבחינת ההתנהלות המקצועית, נקבע כי במצב כזה יש ליידע את נבחר הציבור על הטעות שנפלה בדבריו, ולתת לו הזדמנות לתקן את עצמו בפומבי, כך שיתוקן הרושם שנוצר מדבריו. בתרחיש שבו נבחר הציבור אכן תיקן את דבריו, נגנוז את התחקיר על האמירה, שכן אין טעם לפרסם תחקיר על אמירה שהדובר עצמו הודיע שאינה מדוייקת. השיקול המרכזי שהנחה אותנו בקביעת הכלל ב"אמנת פוליטיווטש" היה תיקון הרושם המוטעה שניתן לציבור.
לאחר שקיבלנו את הנתונים מחה"כ יחימוביץ', יידענו אותה על אי-ההתאמה בין הנתונים לאמירתהּ המקורית. נמסר לנו כי הכוונה המקורית של חה"כ יחימוביץ' הייתה להגיד את הנתונים שהגיעו לידינו, ולא את הנתונים שנאמרו על-ידה באמירה הנבדקת. כפי שמתבקש מ"אמנת פוליטיווטש", ביקשנו מחה"כ יחימוביץ' לתקן פומבית את הטעות שנפלה בדבריה, אך עד לשעה זאת היא לא עשתה כן.

 

סיכום
הטענה של יחימוביץ' מקבלת את הציון 'לא נכון' (1 מתוך 5 במדד האמת). ניתן לראות שבתחקיר לא הצגנו נתונים מדוייקים בנוגע לאחוז הנשירה בקרב תלמידי הישיבות ככלל, ואף יותר מכך- לא קיים נתון ספציפי לגבי תלמידי הישיבות בני ה-18. למרות זאת, מהשיחה שניהלנו עם חה"כ יחימוביץ', ראינו בבירור כי הנתונים עליהם הסתמכה היא עצמה אינם נוגעים לבני ה-18 אלא לכלל האוכלוסייה, ומסיבה זו לאמירתהּ לא היה בסיס להיאחז בו. מהנתון שסופק לנו בפורום לשוויון בנטל, לפיו סך הנשירה מגיע בסופו של דבר ל-60%, ניתן להסיק שמאד לא סביר שאחוז הנשירה של בני ה-18 הוא 55% או יותר. אם זה היה המצב, משמעות הדבר היתה שבהמשך הדרך אחוז הנשירה היה מזערי – דבר שלא מתיישב עם הנתונים שהצגנו.
מסיבות אלה קיבלה הטענה של חה"כ יחימוביץ' את הציון 1 בסולם פוליטיווטש.

שלי יחימוביץ'
  • תחקירן: עדי סמריאס
  • כתב: עדי סמריאס
  • עורך: שני קינן