עמוד הבית > מפלגות > ליכוד > ציפי חוטובלי: "בתחום החינוך הוספנו 10 מיליון שקלים לתקציב החינוך"

ציפי חוטובלי: "בתחום החינוך הוספנו 10 מיליון שקלים לתקציב החינוך"

meter4
 

אין אחד שיזלזל בחשיבות ההשקעה בחינוך ודרך אחת לבחון את מידת השקעתה של ממשלה בחינוך היא לבחון את תקציב משרד החינוך והשימוש שנעשה בו. בחינת התקציב בלבד, אם כן, אינה ממצה וכדי להגיע ליעדים ולהישגים בתחום החינוך יש חשיבות לגודל התקציב אך לא פחות לאופן השימוש בו.

תחקיר זה העוסק באמירתה של חברת הכנסת ציפי חוטובלי שנאמרה במסגרת תוכנית "דו קרב" (החל מדקה 1:17), והוא יתמקד בבחינת גודל תקציב החינוך.

במסגרת דיבייט בתחום הכלכלי חברתי חברת הכנסת חוטובלי מונה מהפכות שממשלת נתניהו הנהיגה ואחת מהן נוגעת לחינוך: "בתחום החינוך הוספנו 10 מיליון שקלים לתקציב החינוך. אנחנו ממשלה שהשקיעה בתשתיות חינוכיות יותר מכל ממשלה אחרת".

את אמירתה של חברת הכנסת חוטובלי ניתן לחלק לשני חלקים. הרישא, הטענה להוספה של 10 מיליון שקלים לתקציב החינוך והסיפא, הטענה שממשלת נתניהו (2009-2012) היא הממשלה שהשקיעה בתשתיות חינוכיות יותר מכל ממשלה אחרת. בתחקיר זה נתמקד בבחינת הרישא הנוגעת להגדלת תקציב החינוך, ובתחקיר אחר כבר התייחסנו לסיפא הנוגעת ל"תשתיות חינוכיות".

"בתחום החינוך הוספנו 10 מיליון שקלים לתקציב החינוך"

תקציב משרד החינוך הוא בעשרות מיליארדי שקלים והגידול בו משנה לשנה נע סביב מיליארדי שקלים. לכן, ניתן להניח שחברת הכנסת התכוונה להצביע על הוספה של 10 מיליארד שקלים ולא מיליון כפי שאמרה בתוכנית.

בחינת הפשט: האם הוספו 10 מיליארד ₪ לתקציב החינוך בתקופת ממשלתו של נתניהו 2006-2009?

התשובה הפשוטה היא לא. אולם בחינה מורכבת של השאלה מגלה שיש מן מידת האמת באמירתה של חברת הכנסת שתתבהר להלן.

נתחיל בבחינה המקובלת של בחינת הביצוע (השימוש בפועל) של תקציב החינוך בערכים ריאלים, כפי שהצביע עליה נחום בלס, חוקר בכיר במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. ההגיון הטמון בבחינת ההשימוש בפועל בתקציב קשור להנחה המוצגת במבוא שאין די בבחינת כמות הכסף המושקעת ללא בחינה של השימוש שנעשה בכסף. קל וחומר, אין טעם בבחינת עודפי תקציב שהמערכת לא ידעה לעשות בהם שימוש.

מבדיקה שערכנו, עולה כי בשנת 2009 נוצלו מתוך תקציב משרד החינוך 31.9 מיליארדי ₪ , בשנת 2010 נוצלו 33.9 מילארדי ₪ ובשנת 2011  35.7 מילארדי ₪. לפי נתונים אלו הגידול בתקציב בין שנת 2009 עד שנת 2011 היה ב-3.8 מיליארד, גידול של כ-12%. הנתונים לגבי השימוש בפועל של 2012 טרם עודכנו אך האם סביר להניח שהיה גידול של כ- 6 מיליארד דולרים בין שנת 2011 לשנת 2012? התשובה היא לא. מאחר והגידול בין 2009 ל- 2011 נע סביב 2 מילארד ₪ משנה לשנה ומאחר שלא היה מאז שנת 1992 גידול של יותר מ-4 מיליארדי ₪ וגם גידול שכזה הוא חריג, ניתן להניח גידול שלא עולה על 3 מיליארדי ₪ בין שנת 2011 לשנת 2012. נסכם שלאור ההנחה לעיל סביר שהגידול בתקופת כהונתו של נתניהו היה כ-6.8 מיליארדי ₪ המצביע על גידול של כ-21%.

לפי מדד זה אמירתה של חברת הכנסת אינה נכונה ולא הוספו 10 מיליארדי ₪ לתקציב החינוך.

 

דרך אחרת לבחינת הגידול בתקציב המכילה נתונים מעודכנים בעבור שנת 2012 היא בחינת התקציב כפי שאושר בכנסת במסגרת הצבעה על חוק התקציב השנתי. הגידול בתקציב החינוך בממשלת נתניהו מסתכם ב- 4 מיליארדי ₪, גידול של כ-12.4%. לכן, גם לפי מדד זה אמירתה של חברת הכנסת אינה נכונה.

נוסיף שגם לפי בחינת ההקצאה המעודכנת המבטאת את התקציב שאושר לאחר כל השינויים שנערכו בו במהלך השנה. אמירתה של חברת הכנסת אינה נכונה.

אמירתה של חברת הכנסת נכונה ברמה הפשטנית של נכונות הנתונים אם בוחנים את הקצאת התקציב המעודכנת בערכים נומינלים (ולא בערכים ריאלים). אולם בחינה לפי ערכים נומינלים אינה מקובלת ואינה מועילה משום שאינה משקפת את ערכו האמיתי של התקציב.

 

בחינת "הרוח" העולה מאמירתה של חברת הכנסת

כפי שראינו לעיל בחינה דווקנית של האמירה מראה שהיא אינה נכונה. אולם, יש לבחון האם הכוונה של חברת הכנסת נכונה. חברת הכנסת חוטובלי מעלה את ההוספה לכאורה בתקציב החינוך כדוגמא ל"מהפיכה" שעשתה ממשלת נתניהו.

אינפוגרפיקה: יואל שמחוביץ'

 

הצגת מגמת תקציב החינוך

כפי שעולה מפרוטוקול ועדת החינוך התרבות והספורט (בעמ' 16), מנייר העמדה של נחום בלס (בעמ' 25) ומראיון כתוב עם ד"ר אמנון כרמון, לאחר קיצוץ חמור בתקציב בין השנים 2000-2005 החלה מגמה של עלייה ולדבריו של משה שגיא, מנהל מינהל כלכלה ותקציבים במשרד החינוך, שנת 2009 מסמנת את היפוכה של המגמה (בעמ' 16).

נחום בלס מסביר שהתוצאה של הגידול בתקציב בתקופת ממשלת נתניהו הוא בעיקר תוצאה של הסכם "אופק חדש". 73% מתקציב משרד החינוך הוא בעבור שכר עובדי ההוראה (בעמ' 12), ולפיכך לא מפליא כי הסכמי השכר "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" הביאו לגידול משמעותי בתקציב (בעמ' 18). "אופק חדש" (בעמ' 1-3) נחתם בשנת 2008 בתקופת כהונתה של פרופ' יולי תמיר כשרת חינוך ואושר על ידי שר החינוך גדעון סער, תחילת הרפורמה בסמוך למועד חתימתה והשלמת יישום הרפורמה לפי ההסכם תעשה עד ל- 1.9.2013.  "עוז לתמורה" (בעמ' 1-4) נחתם בשנת 2011 יישומו החל בסמוך למועד החתימה, עיקרי התוכנית יישומו עד לשנת הלימודים תשע"ד (2014) ויושלמו עד שנת הלימודים תשע"ה.

הגידול בתקציב החינוך, המשוער בכ-21%, בהשוואה לממשלות אחרות:

את ההשוואה נערוך מול הממשלה הקודמת, ממשלת אולמרט, ומול ממשלת רבין (1992-1995) שבה ניכרה עלייה משמעותית ביותר בתקציב החינוך. לצורך ההשוואה יבחן השימוש בפועל בתקציב לפי ערכים ריאלים, תחת ההשערה שהשימוש בפועל בשנת 2012 עומד על כ-3 מיליארדי ₪ (הבסיס להשערה לעיל).

בבחינת התקציב עולה שבתקופת ממשלת אולמרט גדל התקציב בכ-11%. מ-28.6 מיליארדי ₪ בשנת 2006 ל-31.9 מיליארדי ₪ בשנת 2009.

בתקופת ממשלתו של רבין גדל התקציב בכ-40%, מ-15.2 מיליארדי ₪ בשנת 1992 ל- 21.4 מיליארדי ₪ בשנת 1995.

תקופת כהונתו של נתניהו בהחלט מהווה נקודת תפנית באשר לגידול בתקציב החינוך ביחס לממשלות קודמות אולם אינה הממשלה שהכי הגדילה את תקציב החינוך.

 

האם גדל חלקו של תקציב החינוך ביחס לתקציב המדינה?

תקציב החינוך אינו מגיע יש מאין, אלא הוא חתיכה אחת מעוגה גדולה שהיא תקציב המדינה, וגודל ההקצאה לתקציב החינוך תמיד יהיה תלוי גם בגודל העוגה. לפיכך, דרך נוספת לבחון את "הרוח" של האמירה היא לראות האם השקיעה ממשלת נתניהו בתקציב החינוך ביחס לכלל התקציב יותר מאשר השקיעו ממשלת אולמרט וממשלת רבין.

בבחינת תקציב החינוך ביחס לתקציב המדינה עולה שבממשלת רבין תקציב החינוך היה בממוצע 7.5% מתקציב המדינה, בממשלת אולמרט היה 9.4% בממוצע מתקציב המדינה ובממשלת נתניהו עלה כדי כ-10% בממוצע מתקציב המדינה.

 

סיכום

מגמת השינוי בשנים האחרונות טמונה בעיקר בהסכם עם הסתדרות המורים "אופק חדש" שהעמל על חתימתו החל טרם תקופת ממשלת נתניהו אך יושם בתקופה זו. אל הסכם זה הצטרף ההסכם עם ארגון המורים "עוז לתמורה" שאת פירותיו נחזה בעיקר בשנות התקציב הבאות.

מסיבות אלה, הצון על אמירתהּ של חה"כ חוטובלי הוא 4 – בעיקר נכון

ציפי חוטובלי
תחקירנית: תמוז אבואלהיג'א
כתבה: תמוז אבואלהיג'א
עורך: שני קינן