עמוד הבית > מפלגות > ליכוד > ציפי חוטובלי: "אנחנו הממשלה שהשקיעה בתשתיות חינוכיות יותר מכל ממשלה אחרת"

ציפי חוטובלי: "אנחנו הממשלה שהשקיעה בתשתיות חינוכיות יותר מכל ממשלה אחרת"

speedmeter2
 

אין איש שיזלזל בחשיבות ההשקעה בחינוך ודרך אחת לבחון את מידת השקעתה של ממשלה בחינוך היא לבחון את תקציב משרד החינוך. יש לציין שבחינת התקציב אינה בחינה ממצה, כדי להגיע ליעדים ולהישגים בתחום החינוך יש חשיבות לגודל התקציב אך לא פחות לאופן השימוש בו.

תחקיר זה עוסק באמירתה של חברת הכנסת ציפי חוטובלי שנאמרה במסגרת תוכנית "דו קרב" (החל מדקה 1:17).

במסגרת דיבייט בתחום הכלכלי חברתי, חברת הכנסת חוטובלי מונה מהפכות שממשלת נתניהו הנהיגה ואחת מהן נוגעת לחינוך: "בתחום החינוך הוספנו 10 מיליון שקלים לתקציב החינוך. אנחנו ממשלה שהשקיעה בתשתיות חינוכיות יותר מכל ממשלה אחרת".

אינפוגרפיקה: יואל שמחוביץ'

את אמירתה של חברת הכנסת חוטובלי ניתן לחלק לשני חלקים. הרישא, הטענה להוספה של 10 מיליון שקלים לתקציב החינוך והסיפא, הטענה שממשלת נתניהו (2012-2009) היא הממשלה שהשקיעה בתשתיות חינוכיות יותר מכל ממשלה אחרת. את אמיתות חלקה הראשון של האמירה בחנו בתחקיר נפרד ונקבע לגביו הציון "בעיקר נכון" (4 מתוך 5 במדד האמינות), בקצרה ניתן לומר שהנתונים המספריים היו שגויים אך הכוונה מאחורי האמירה הייתה נכונה בעיקרה.

בתחקיר זה נתמקד בבחינת הסיפא הנוגעת לטענה בדבר ההשקעה ב"תשתיות חינוכיות" יותר מכל ממשלה אחרת.

עמימות המונח "תשתיות חינוכיות" מול הנחרצות שבהשוואה "יותר מכל ממשלה אחרת"

ישנה בעיה להתייחס לסיפא של אמירת חברת הכנסת מאחר ויש ספק באשר למשמעות המושג "תשתיות חינוכיות". בהתקשרות עם דובר חברת הכנסת לא התקבלה תשובה ממצה המסבירה מהם "תשתיות חינוכיות", אלא ניתנו דוגמאות כגון תקצוב משרד התמ"ת את מעונות היום והתקציב שניתן ליישום חוק חינוך חובה חינם. בחינת הדוגמאות לבדן אינה כבחינת ההשקעה בכלל התשתיות החינוכיות, מבחינת הדוגמאות לבדן לא ניתן יהיה להסיק דבר אודות נכונות האמירה, שכן בהינתן מדדים אחרים "התמונה יכולה להתהפך". על עמימות המושג הצביעו גם מומחים בתחום: חוקר החינוך הבכיר במכון טאוב, נחום בלס וסמנכ"לית הכל חינוך, שרית אורן.

יתר על כן, מבדיקת מאגרי המידע הרלוונטיים עולה כי אין כל מעקב אחר "תשתיות חינוכיות". אמנם ניתן למצוא בלמ"ס, בממ"מ ובמשרד החינוך נתונים אותם ניתן להגדיר בפרשנות מקובלת כתשתיות הנוגעות לתחום החינוך (לדוגמא: מספר מבני החינוך הקיימים בארץ), אך בהיעדר הגדרה רשמית כלל לא ברור מה ייחשב כ"תשתית חינוכית" ומה לא.

הבעיתיות בשימוש במונח עמום כמו "תשתיות חינוכיות" מתחזקת כאשר מתלווה אליו קביעה נחרצת. ההנחה היא שכדי להגיע למסקנה חדה כמו זו שהגיעה אליה חברת הכנסת, שממשלת נתניהו השקיעה יותר מכל ממשלה אחרת, חייבת להיעשות בחינה מוקדמת בממדים מוגדרים. בהיעדר מדדים מוגדרים ובחינה מוגדרת נפגעת קשות הנחרצות של האמירה ובשל כך אמיתותה.

סיכום

מדיניות פוליטיווטש היא כי אמירות לא מבוססות (אמירות שלא מסתמכות על נתונים קיימים) מקבלות את הציון "לא נכון" (1 מתוך 5 במדד האמינות). אמירתה של חה"כ חוטובלי הינה בגדר אמירה לא מבוססת שאין בנמצא נתונים היכולים לאשש או להפריך אותה.

לפיכך, האמירה מקבלת את הציון "לא נכון" (1 מתוך 5 במדד האמינות).

ציפי חוטובלי
    מקורות:

  • התכתבות עם נחום בלס, חוקר בכיר במכון טאוב

  • התכתבות עם שרית אורן, סמנכ"לית עמותת "הכל חינוך"

תחקירנית: תמוז אבואלהיג'א
כתבה: תמוז אבואלהיג'א
עורך: שני קינן