עמוד הבית > מפלגות > יש עתיד > יאיר לפיד > יאיר לפיד על מערכת החינוך של ש"ס: "לא מלמדים לימודי ליבה בחינוך החרדי"

יאיר לפיד על מערכת החינוך של ש"ס: "לא מלמדים לימודי ליבה בחינוך החרדי"

speedmeter1
 

יום הבוחר הקרב ובא, מציב בפני האזרח הישראלי שיח פוליטי חדש-ישן. הקמת מפלגתו של לפיד הבן, "יש עתיד" מחזירה למרכז הדיון הציבורי את המתח בין סקטורים שונים באוכלוסיה (חילונים/מסורתיים אל מול חרדים). במוקד עומדות שאלות על היחס בין הדת היהודית והמדינה הציונית, המתח בין אמונה ופרקטיקה של היומיום, חופש ואחריות. הדיון הסקטוריאלי נעשה כמעט תמיד מתוך נקודות מבט "תרבותיות" שונות על החברה והאדם בתוכה, ולו היסטוריה ארוכה מיום הקמתה של המדינה. עיקר השיח מציב את השתלבות הציבור החרדי במסלול החיים הישראלי, במוסדות המרכיבים אותו: חינוך,שירות צבאי/לאומי ושוק העבודה.

בדיון זה, אחת הטענות המרכזית של נציגי מפלגת "יש עתיד" היא שמערכת החינוך היא אבן היסוד לכניסה לחיים בחברה הישראלית, והקריטריון לבדיקתו יהיה פעמים רבות "לימודי הליבה". מנגד, נציגי הציבור החרדי טוענים כי הלימוד התורני הוא מרכיב מכריע בתרבות היהודית, וכל ניסיון לשילוב צריך להתחשב בצרכים של קהל היעד החרדי ואמונתו (גם בנושאים אחרים אך במיוחד כשמדובר בלימוד תורה). העימות הסוער בין חברי הכנסת לעתיד (כך נראה) יאיר לפיד ואריה דרעי, העלה בצורה רצינית את חילוקי הדעות בנוגע לנושאים השונים של השתלבות המגזר החרדי בחברה. בתחקיר זה ננסה לבחון את אמירות של יאיר לפיד ואריה דרעי בנושא זה של לימודי הליבה על מנת לפזר את הערפל העובדתי הקיים בנושא.

מי אמר, מה אמר, ואיפה

בעימות לקראת בחירות 2013 בתוכנית "משעל חם"  טען יאיר לפיד כי ש"ס מפקירה את ציבור בוחריה, ואחד הביטויים לכך הוא ש"לא מלמדים לימודי ליבה בחינוך החרדי".  בתגובה לטענה זאת קרא מר אריה דרעי "לחזור לנתונים" ואמר כי "ב-95% מבתי הספר של מעיין החינוך התורני [רשת החינוך של ש"ס, ש.ק] – אצל הבנות 100% אצל הבנים 95%כולם לומדים לימודי ליבה על הסוף". הקריאה של דרעי לחזור לנתונים כמובן מבורכת, היא מציבה שתי אמרות שנראות לכאורה כמנוגדות, הראשונה מתייחסת לחוסר בלימודי ליבה בציבור החרדי כולו בעוד השנייה מתייחסת ללימודי ליבה המתקיימים ברשת חינוך ספציפית.

לצורך בחינת ערך האמת של אמירתו של לפיד המוצגת כאן נבקש להציב שני מבחני נתונים. בראשון, נבחן את מדיניות משרד החינוך לגבי לימודי ליבה במגזרי החינוך השונים תוך ונשאל את השאלה האם לפי מדיניות משרד החינוך "לא מלמדים לימודי ליבה בחינוך החרדי". המבחן השני הינו מבחן היישום,  בו נבחן את אופן וטיב היישום של מדיניות משרד החינוך במוסדות החינוך החרדים ביחס לאמירה הנידונה.

מכיוון שאמירתו של לפיד כוונה ספציפית לדרעי כנציג ש"ס, ושימשה על-מנת לבסס את הטענה שש"ס מפקירה את ציבור בוחריה, התחקיר יעסוק בעיקר ברשת החינוך של ש"ס.

מהי תוכנית הליבה?

תכנית לימוד הליבה מהווה את הבסיס התוכני המשותף לכלל בוגרי מערכת החינוך בישראל. מטרותיה בין השאר הן הקניית יכולות בסיסיות להשתלבות בחברה, גיבוש זהות, ויצירת שוויון הזדמנויות בקרב הבוגרים, תוך שהיא מהווה מסגרת-על לבניית תוכניות לימודים מקומיות ובית ספריות. את עיקרי החוק המחייב כל מוסד חינוכי בארץ לימודי ליבה ניתן כבר  לזהות בחוק החינוך הממלכתי (1953), אך תכניות לימודי ליבה מפורטות ומעקב ופיקוח על יישומם הגיעו למחוזותינו אך ורק לאחר וועדת דוברת לפני כעשור. כיום קיימות תכניות לימודי ליבה מגוונות מהגן ועד לחינוך העל יסודי, ותוכנן מורכב ע"י שילוב בין אשכולות שונים של נושאים, מורשת רוח וחברה, שפות וספרות, מתמטיקה טבע ומדע ואומנויות.

 

מדיניות משרד החינוך

לפי דו"ח "מערכת החינוך במגזר החרדי-תמונת מצב" של ה-ממ"מ, מדיניות משרד החינוך מבחינה היטב בין שלושה סוגי מוסדות חינוך בישראל:

1.      מוסדות חינוך רשמי: יהודי וערבי ממלכתי/ממלכתי דתי. מוחזקים וממומנים ע"י המדינה.

2.      מוסדות חינוך מוכר שאינו רשמי: במוסדות אלו מחוייבים בלימודי ליבה בהיקף של 75% ממוסד רשמי. מוסדות אלה, המשתייכים בעיקר לחינוך החרדי, מתוקצבים בהיקף דומה לאחוז לימודי הליבה המתקיימים בהם, ובהם לומדים כ-73% מכלל התלמידים של החינוך החרדי.

יש לציין, שמוסדות "מעיין החינוך התורני" ו""מרכז החינוך העצמאי", הנכללים תחת הגדרה מוסדית זו, מחויבים למרות זאת ל-100% לימודי ליבה, ואף מתוקצבים בהתאם. בשתי רשתות חינוך אלה נמצאים כ-76% מתלמידי המוסדות המוכרים שאינם רשמיים, ו-56% מכלל תלמידי המגזר החרדי.

3.      מוסדות פטורים: מוסדות שהמדינה הכירה בהם כפטורים ממילוי התנאים הכללים של מערכת החינוך. מוסדות אלה ממומנים בסך של 55% מתקציב המוסד, ואף מחוייבים בלימודי הליבה בהיקף של 55% מסך כלל השעות המחויבות במוסדות הרשמיים, ובלבד שילמדו מתמטיקה ועברית. ביניהם ישנם מוסדות יחודיים אשר אינם לומדים לימודי ליבה כלל. במוסדות אלה לומדים כ-25% מכלל תלמידי החינוך החרדי.

נשתמש בפילוח ראשוני זה כדי להתחיל ולעמוד על טענתו של לפיד לפיה בציבור החרדי לא לומדים לימודי ליבה. על פניו, ניתן לראות כי אפילו במוסדות החינוך הפטורים, ישנהּ חובה ללמוד לימודי ליבה בהיקף של 55% לכן, על-פי מדיניות משרד החינוך, האמירה ש"לא מלמדים לימודי ליבה בחינוך החרדי" אינה מדויקת.

מדיניות משרד החינוך לגבי לימודי ליבה מותאמת באופן פרטני לכל סוגי המוסדות שהוזכרו לעיל, והיקף הלימודים הנדרש מכל מקצוע משתנה. לפי נתוני משרד החינוך עולה כי בשנת הלימודים תשע"ב למדו בחינוך החרדי היסודי 184,550 תלמידים, 59% נדרשו ללמוד לימודי ליבה בהיקף מלא, 16% נדרשו ללמוד לימודי ליבה בהיקף של 75% וכ-25% מסך התלמידים היו  מחוייבים בלימוד של 55% מתכנית היסוד של לימודי הליבה.

חשוב לציין, עם זאת, שההפרש בהיקף לימודי הליבה בין המוסדות הפטורים לבין המוסדות המוכרים שאינם רשמיים ואף לאלו המחויבים ב-100% ליבה, נובע לעיתים מתוספת שעות לימוד אך ורק במקצועות ליבה הקשורים לעולם התוכן התורני כמו  תנ"ך, תושב"ע ועברית. משמע, ייתכן שבית ספר שמחוייב בלימודים של 75% אחוז ליבה, יחליט שמקצועות האנגלית והמדעים יהוו את 25% שלא מחוייבים ללימודים בבית הספר. בנוסף, מכיוון שתוכנית הליבה היא "תוכנית-על" המושתתת על אשכולות ולא מכתיבה מערכת שעות של ממש, ייתכן שוני מסויים בין הנלמד בבתי ספר שונים, גם אם הם לומדים לימודי ליבה באותו ההיקף.

נתונים אלו מצבעים כי מדניות משרד החינוך אינה תואמת לגמרי (לפחות מבחינת המדיניות) את טענתו של לפיד כי"לא מלמדים לימודי ליבה בחינוך החרדי", בייחוד אם בוחנים זאת בהקשר של אמירתו כלפי ש"ס ורשת החינוך שלה.

יישום תכנית הליבה במגזר החרדי

 בעייתיות במתודה

למרות הכתוב לעיל, טענותיהם של לפיד ודרעי לא היו מכוונות מדיניות אלא מכוונות מציאות, וכך הדין לגבי ערך האמת של אותן אמירות. ישנם ניסיונות שונים להבין את המציאות במוסדות החינוך החרדים שנעשים על ידי גופים שונים – ממוסדות מדינה כמו הלמ"ס ועד מכוני מחקר וחוקרים פרטיים. עם זאת, התמונה המתקבלת בנוגע ליישום לימודי הליבה אינה ברורה בהחלט, וגל המחקרים בנושא מגיע כמענה למחסור במידע שקיים במשרד החינוך בנוגע ליישום תכנית הליבה.

היסטוריה של פיקוח לקוי

אינפוגרפיקה: אביתר פייזר

לפי נתוני משרד החינוך, עד לשנת 2010 משרד החינוך העסיק 13 מפקחים יעודיים לכל למוסדות החינוך החרדי (המוכרים שאינם רשמיים והפטורים). נתון זה הציג תמונה מדאיגה, לפיה בעוד שבמוסדות הרשמיים היה מפקח לכל 20-25 בתי ספר במוסדות החינוך החרדי היה מפקח לכל 53 בתי ספר. לאחר עתירה לבג"ץ גדל הפיקוח בשנתיים האחרונות, כך שבשנת הלימודים הנוכחית (תשע"ג) יועסקו 42 מפקחים לכלל מוסדות אלו – מפקח לכל 16 בתי ספר. אך נכון להיום, התמונה המבולבלת שנוצרת מבליל המחקרים והגופים השונים משאירה הרבה מקום ל"פירוש" הנתונים ובמיוחד לציפייה לנתונים חדשים.

יישום לימודי ליבה ברשת "מעיין החינוך התורני"

על פי נתונים של נתונים של רשת "מעיין החינוך התורני", (כפי שמוצגים בדו"ח הממ"מ על לימודי הליבה במגזר החרדי) תכנית לימודי הליבה מיושמת במלואהּ במוסדות החינוך לבנות ובמוסדות המעורבים של הרשת. עם זאת, לפי עדותם הם, ב-21.6% מבתי הספר לבנים, תוכנית לימודי הליבה מיושמת רק בשיעור של כ-85%. נתונים אלו מקבלים אישוש ממחקר שערך מכון ון-ליר בשנת 2004, בו מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמים אכן עומדים בדרישות משרד החינוך.

דרך הנתונים הללו, ניתן להבין את האופן שבו רצה דרעי לבסס את טענתו על-ידי שקלול של בתי הספר שלומדים 85% מתוכנית הליבה, עם בתי הספר שלומדים 100%, וכך להגיע בערך ל-95%. כאשר עוסקים בניתוח של נתונים מסוג זה, יש להבדיל בין נתונים איכותניים כמו רמת לימודי הליבה, לבין נתונים כמותיים כמו מספר הילדים או מספר בתי הספר ב"מעיין החינוך התורני". האמירה שהציג דרעי התמקדה בכמות התלמידים שלומדים לימודי ליבה ולא בהיקף הלימודים, חישוב זה הוא בעייתי משתי סיבות: הראשונה היא שהמספר שסיפק דרעי נותן את הרושם המוטעה, לפיו 95% מהבנים לומדים 100% ליבה; השנייה היא שמדובר על שקלול של נתונים כמותיים (מספר התלמידים שלומדים ליבה) ואיכותיים (המקצועות שלא נלמדו ב-15% הנותרים).

למרות זאת, לפי נתונים אלה לא ניתן לבסס את אמירתו של לפיד בהקשר מערכת החינוך של ש"ס, ואף להפך.

כלל החינוך החרדי

כשמסתכלים על כלל החינוך החרדי, הכולל גם את מוסדות הפטור ואת שאר המוסדות המוכרים שאינם רשמיים, התמונה מורכבת בהרבה, הן מבחינת הבדלי הגישות בין המוסדות השונים, והן מבחינת הנתונים בפועל. לפי מחקר של ד"ר שפיגל  מ"מכון ירושלים לחקר ישראל", יש פער משמעותי בין קיום לימודי הליבה בכיתות הנמוכות לכיתות הגבוהות. מקצועות כמו מתמטיקה ואנגלית נעלמים מתכנית הלימודים בכיתות ו'-ז' ומוחלפות בתוכן תורני (גם כזה המהווה חלק מלימודי הליבה). כמו כן, בבתי הספר לבנות במגזר החרדי ניכר הדגש על לימודי להליבה למול בתי הספר לבנים.

סקרים של הלמ"ס (סקרים נפרדים על בתי ספר על-יסודיים ובתי ספר יסודיים) שנערכו בכלל מוסדות החינוך החרדי מצליחים לספק לנו תמונה מסויימת מצב זה. מהסקרים ניתן לראות כי בחלק גדול מכלל מוסדות הלימוד החרדים, תוכנית הליבה לא מקויימת במלואה, כשהמקצוע היחידי שמקויים בשיעור של 100% הוא מקרא.

כשבוחנים בבתי הספר היסודיים למשל, ניתן לראות כי רק 83% מבתי הספר לומדים מתמטיקה, 82.5% לומדים עברית, 53.6% לומדים אנגלית ו-32.2 לומדים מדע וטכנולוגיה, כשאין לנו מספר את מספר השעות השבועיות המדוייקות שלומדים כל אחד מהנושאים. כפי שנטען במחקרו של ד"ר שפיגל, בבתי הספר העל-יסודיים התמונה שונה לגמריי וישנו פער משמעותי בבתי הספר שלומדים את הנושאים שהזכרתי לעיל. למשל, ניתן לראות כי שיעור בתי הספר שלומדים מתמטיקה ירד ל-41.3%, אלו הלומדים עברית ירד ל-42.3%, אלו הלומדים אנגלית ירד ל-38.5% ושיעור בתי הספר שלומדים מדע וטכנולוגיה ירד ל-17.3%.

מחקרים אלו מלמדים אותנו על בעייתיות ביישום לימודי הליבה בכלל חינוך החרדי, אך הם גם מראים בבירור שלימודי הליבה מתקיימים ברמה מסוימת ברוב מוסדות החינוך החרדי בגילאים נמוכים. אך הדבר העיקרי שניתן להסיק מהנתונים, הוא שבמוסדות מוכרים שאינם רשמיים (הלומדים 100% מתוכנית הליבה) כמו "מעיין החינוך התורני" לא ניתן לאמר שלא לומדים ליבה, ואף להפך.

סיכום

לסיכום, טענתו של לפיד לגבי מערכת החינוך של ש"ס ש"לא מלמדים לימודי ליבה בחינוך החרדי" אינה מדוייקת. לפי הנתונים והמחקרים שהצגנו כאן, רובם המכריע של מוסדות החינוך של "מעיין החינוך התורני" מחוייבים בלימודי ליבה ומיישמים כמעט לגמריי את החובה הזו.

למרות זאת, הן בגלל ההקשר הכולל המקיף את כלל החינוך החרדי, והן בגלל שעדיין ישנם 21.6% ב"מעיין החינוך התורני" שאינם לומדים ליבה באופן מלא (אלא 85%), ניתן למצוא איזושהי מידה של צדק באמירתו של לפיד.

מסיבות אלה, מקבל האמירה של יאיר לפיד את הציון 2 בסולם פוליטיווטש – לא נכונה ברובה.