עמוד הבית > מפלגות > עבודה > איתן כבל > חה"כ איתן כבל: ההוצאות על החינוך בארץ נמוכות בכשליש פר תלמיד לעומת הממוצע ב- OECD

חה"כ איתן כבל: ההוצאות על החינוך בארץ נמוכות בכשליש פר תלמיד לעומת הממוצע ב- OECD

meter4
 

בעמוד הפייסבוק הרשמי של חה"כ איתן כבל פורסמה בתאריך ה-31.03.14 האמירה הבאה, בנוגע לתקצוב הממשלה בתחום החינוך: "הנתונים המדאיגים שעולים מהדו"ח של בנק ישראל לשנת 2013 ימשיכו ללוות אותנו ולכרסם בנו לעוד הרבה זמן. אז הנה בקצרה הכותרות: (…) הוצאות הנמוכות בכשליש פר תלמיד לעומת הממוצע ב- OECD (…)".

בתחקיר זה נבחן האם הנתון שמציין חה"כ כבל אכן נכון ומבוסס, תוך הסתמכות על הדו"ח השנתי של בנק ישראל לשנת 2013 ועל מקורות נוספים.

רקע – מערכת החינוך:

Shutterstock

בישראל ניתנים שירותים ציבוריים בתחומים שונים כמו בריאות, חינוך וביטחון. המשאבים שהממשלה משקיעה במתן שירותים אלו נקבעים לפי הכלל הפיסקלי, שקובע את הגידול בפועל בתקציב המדינה. אחד ההיבטים הנידונים בדו"ח השנתי של בנק ישראל הוא הניסיון להשוות את היקף השירותים הציבוריים הניתנים בישראל בהשוואה למדינות OECD אחרות. הנתונים שמציג חה"כ כבל מתייחסים להשוואה זו בתחומי חינוך ובריאות, כשקריטריון ההשוואה הוא אחוז ההשקעה מתוך התוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) המוקצה לתחומים אלו.

בדו"ח שפרסם ה- OECD בשנת 2011 עולות מספר נקודות על מצב מערכת החינוך בישראל בשנים 2008-2009. הראשונה היא שמדינת ישראל היא מהמדינות המשכילות בעולם, כך שאחוז בעלי ההשכלה הגבוהה גדול מהאחוז הממוצע ב- OECD; הנקודה השנייה היא שאחוז האנשים בעלי השכלה נמוכה מתיכונית קטן מהאחוז הממוצע ב- OECD והנקודה האחרונה והרלוונטית ביותר לענייננו היא שההוצאה על חינוך פר תלמיד נמוכה באופן עקבי בהשוואה למדינות ה- OECD, למרות מגמת עלייה מתונה בהשוואה לשאר המדינות המפותחות.

נתוני הדו"ח:

הנתונים המוצגים בדו"ח בנק ישראל האחרון מתייחסים להשוואה שנעשתה בין ההוצאות הציבוריות של שנת 1995 ובין אלו של שנת 2011, בהם נתמקד. יש לציין של-OECD אין נכון להיום נתונים המעודכנים יותר מ-2011.

בשנת 2011 אחוז ההשקעה מהתל"ג היה גבוה ב- 22.8% מממוצע ה- OECD (5.7%), ועמד על 7%, כך שישראל דורגה במקום ה-2 מבין 19 המדינות אליהן היא מושווית. למרות שנמצא כי ההוצאה הציבורית על חינוך בישראל גבוהה מממוצע ה- OECD, ההוצאה פר תלמיד בישראל מהווה רק כ-2/3 מהנתון המקביל ב- OECD. הסיבה לכך היא שאחוז הילדים באוכלוסיית ישראל עומד על כ-18% לעומת ממוצע של 12.5% במדינות ה-OECD, כך שתקציב גדול יותר לא מחפה על אחוז גבוה יותר של ילדים מתוך האוכלוסייה. יחד עם זאת, יש לציין שלפי דו"ח הלמ"ס בנושא, מאז 2008 ניתן לראות עליה משמעותית בהוצאה על חינוך בישראל שבאה אחרי שנים רבות של קיפאון.

מעבר לנתונים עצמם, יש לציין שבסוף שנת 2013 החליטה הממשלה לבצע שינוי בכלל הפיסקלי, כך שהגידול בהוצאות הממשלה בשנים הבאות יוגבל, ויהיה תלוי בשיעור הגידול באוכלוסייה. משמעות השינוי היא שקצב הגידול של המשאבים המוקצים לשירותים הציבוריים יואט. במילים אחרות, השקעת המשאבים בתחומי הבריאות והחינוך תצטמצם.

סיכום:

בתחקיר זה בחנו את ההוצאות הציבוריות בתחומי החינוך והבריאות בישראל בהשוואה ל- OECD בשנת 2011. אכן נמצא כי ההוצאות פר תלמיד בתחום החינוך נמוכות בשליש ממדינות ה- OECD. עם זאת, התמונה לא תהיה שלמה ללא אזכור של ההוצאה הכללית החריגה של ישראל על חינוך ואת שינוי המגמה שהחל בשנת 2008 בנושא זה.

לפיכך, אנחנו מעניקים לאמירה של ח"כ כבל את הציון 4 במדד האמינות של פוליטיווטש – "בעיקר נכון"