עמוד הבית > מפלגות > עבודה > איתן כבל > חה"כ איתן כבל: בהוצאות הממשלה על בריאות אנחנו ממוקמים במקום השלישי מהסוף בין מדינות ה-OECD

חה"כ איתן כבל: בהוצאות הממשלה על בריאות אנחנו ממוקמים במקום השלישי מהסוף בין מדינות ה-OECD

speedmeter3
 

בעמוד הפייסבוק הרשמי של חה"כ איתן כבל פורסמה בתאריך ה-31.03.14 האמירה הבאה, בנוגע לתקצוב הממשלה בתחום הבריאות: "הנתונים המדאיגים שעולים מהדו"ח של בנק ישראל לשנת 2013 ימשיכו ללוות אותנו ולכרסם בנו לעוד הרבה זמן. אז הנה בקצרה הכותרות: (…) בהוצאות הממשלה על בריאות אנחנו ממוקמים במקום השלישי מהסוף [ביחס למדינות ה-OECD]".

בתחקיר זה נבחן האם הנתון שציין חה"כ כבל אכן נכון ומבוסס, תוך הסתמכות על הדו"ח השנתי של בנק ישראל לשנת 2013 ועל מקורות נוספים.

רקע – מערכת הבריאות:

לפי ניתוח הצעת התקציב לשנים 2013-2014, במערכת הבריאות מתחלקת ההוצאה הלאומית לשניים – הוצאה ממשלתית שמקורותיה הם תקציב המדינה ומס הבריאות והוצאה פרטית הממומנת ע"י תשלומים לחברות הביטוח או תשלומים מיוחדים לקופ"ח. לפי דו"ח הלמ"ס על ההוצאה הלאומית לבריאות ונתוני משרד הבריאות ההוצאה הציבורית בין השנים 2001-2011 נותרה קבועה יחסית והיא בין הנמוכות בקרב מדינות ה- OECD. גם כאשר בוחנים את ההוצאה הלאומית כולה (כלומר, סך ההוצאה הציבורית והפרטית) על בריאות בישראל, מסתמן ששיעורה נותר קבוע בין השנים 1995-2011.

נתוני הדו"ח:

הנתונים המוצגים בדו"ח מתייחסים להשוואה שנעשתה בין ההוצאות הציבוריות של שנת 1995 ובין אלו של שנת 2011, בהם נתמקד. יש לציין של-OECD אין נכון להיום נתונים המעודכנים יותר מ-2011.

Shutterstock

בשנת 2011 אחוז ההשקעה מהתל"ג היה נמוך  ב-24.6% מממוצע ה- OECD (6.9%) ועמד על 5.2%, כך שישראל דורגה במקום ה-17 מתוך 19 מדינות. אחד ההסברים לנתון זה הוא העובדה שהחלק היחסי של אוכלוסיית הקשישים מהאוכלוסייה הכללית במדינה הוא נמוך. בשנת 2011, שיעור האנשים בגיל 65 ומעלה מתוך כלל האוכלוסיה עמד על 10% בישראל לעומת ממוצע של 15.4% במדינות ה-OECD (OECD STAT). מטבע הדברים, אוכלוסיית הקשישים הינה האוכלוסייה העיקרית הנזקקת לשירותי בריאות, ולאור אחוזם הנמוך באוכלוסייה הישראלית, ישנה השקעה מצומצמת יחסית בשירותים אלו. עם זאת, יש לציין כי לפי דו"ח בנק ישראל גם כאשר מכלילים בחישוב את הפרמטרים של הרכב הגילים וגודל האוכלוסייה עולה כי ההוצאה הציבורית לבריאות בישראל נמוכה בהשוואה למדינות ה- OECD.

 תמונה מעט שונה עולה ממחקר אקדמי של פרופ' מומי דהן וד"ר משה חזן משנת 2011, בו נבדקה בין היתר ההוצאה הציבורית על בריאות לפי ההוצאה לקשיש ולפי נוסחת הקפיטציה. לפי מחקר זה, בשנת 2009, ההוצאה לקשיש בישראל עמדה על 55.41% מהתוצר לעומת 44.5% בלבד בממוצע ה-OECD. בניגוד למדד ההוצאה לקשיש, מקדם הקפיטציה בודק את ההוצאה לנפש ביחס לכלל האוכלוסיה אך מעניק משקל עודף לאוכלוסיה הקשישה. לפי מדד זה ולפי נתוני 2009, ההוצאה הממוצעת ב-OECD  עמדה על 56.54% מהתוצר לעומת ההוצאה בישראל שעמדה על 55.01%. נתונים דומים עולים גם בדו"ח נוסף של בנק ישראל שביקש לבחון את ההוצאה הציבורית על בריאות בניכוי השפעת הרכב הגילאים באוכלוסיה. דו"ח זה מצא כי "ביחס לתוצר לנפש, ההוצאה לנפש מתוקננת (בגיל הביניים) בישראל נמוכה יחסית אך דומה למקובל בארבע מתוך עשר המדינות שנבדקו (אוסטרליה, בריטניה, קנדה ויפן). במדד זה אפוא לישראל אין יתרון או חסרון יחסי יוצא דופן". נתונים אלה מראים שבמידה ומתחשבים באחוז הקשישים הנמוך בישראל, ההשקעה הציבורית בבריאות אינה חריגה ביחס למדינות ה-OECD.

מגמה מעניינת מתגלה כאשר בוחנים דווקא את מערכת הבריאות בשנים האחרונות. מדו"ח שפירסם ה-OECD בנושא בריאות בישראל, עולה כי בין השנים 2009-2000 הוצאות הבריאות לנפש בישראל גדלו ב-3.3% לעומת ממוצע OECD של 4.7%.  לעומת זאת, בין השנים 2011-2009 הגידול בישראל עמד על 5% לעומת ממוצע OECD של 0.6% .משמע, חל שינוי של ממש במדיניות בשנים האחרונות לגבי ההוצאה הציבורית על בריאות .

מעבר לנתונים עצמם, יש לציין שבסוף שנת 2013 החליטה הממשלה לבצע שינוי בכלל הפיסקלי, כך שהגידול בהוצאות הממשלה בשנים הבאות יוגבל, ויהיה תלוי בשיעור הגידול באוכלוסייה. משמעות השינוי היא שקצב הגידול של המשאבים המוקצים לשירותים הציבוריים יואט. במילים אחרות, השקעת המשאבים בתחומי הבריאות והחינוך תצטמצם.

מלשכתו של חה"כ כבל נמסר שנתונים אלו אף פורסמו בתקשורת בנוסח דומה, ושהם ביקשו לתאר מגמה כללית, מבלי להתייחס לשנים ספציפיות.

סיכום:

בתחקיר זה בחנו את ההוצאה הציבורית בתחום הבריאות בישראל בהשוואה ל- OECD, בשנת 2011, כפי שהופיעה בדו"ח השנתי האחרון של בנק ישראל, וראינו שאמירתו של חה"כ מבוססת במידה מסיימת על דו"ח זה.

אכן נמצא כי בתחום ההוצאה הציבורית על בריאות ישראל ממוקמת במקום השלישי מהסוף בתחום הבריאות (מקום 17 מ-19)- אך נראה כי מדובר בתמונה חלקית בלבד של ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל. כאמור לעיל, כאשר מנכים את מבנה הגילאים בחברה עולה כי רמת ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל קרובה משמעותית לממוצע במדינות ה-OECD.

לכך מתווספת העובדה שהממשל הנוכחי (כהונת נתניהו שהחלה ב-2008) יזם גידול משמעותי בהוצאה לבריאות ביחס לשנים שקדמו לו. לפיכך, אנחנו מעניקים לאמירה של ח"כ כבל את הציון "חצי אמת" (3 מתוך 5 במדד האמינות של פוליטיווטש).