עמוד הבית > מפלגות > יש עתיד > יאיר לפיד > השר יאיר לפיד: בתקופתי הוספנו לחינוך לרווחה ולבריאות יותר ממה שהוסיפו להם שנים רבות. הקיצוץ הוא אחוז קטן מאוד מהתוספת

השר יאיר לפיד: בתקופתי הוספנו לחינוך לרווחה ולבריאות יותר ממה שהוסיפו להם שנים רבות. הקיצוץ הוא אחוז קטן מאוד מהתוספת

speedmeter3
 

ב-2.9.14 פרסם שר האוצר, יאיר לפיד, סטטוס בעמוד הפייסבוק הרשמי שלו והודיע כי אין בכוונתו להגדיל את הגירעון ולא להעלות מיסים בתקציב 2015. השר לפיד הסביר כי מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לקצץ בתקציבי המשרדים השונים (לדבריו, אם אין חינוך אין ביטחון ואם אין ביטחון אין חינוך) ולכן שתי האפשרויות שנשארו הן הגדלת הגירעון או העלאת מיסים. השר לפיד בוחר באפשרות הראשונה ומנמק את בחירתו בכך שמעמד הביניים מרגיש כמו פרה חולבת.

בתגובות לסטטוס, השר לפיד נשאל על הקיצוץ הרוחבי בגובה 4% שאושר בממשלה. קיצוץ רוחבי הוא למעשה החלטה לקצץ במקביל אחוז שווה מכל משרדי הממשלה באופן שמאפשר "גיוס" כספים מהיר מבלי לקבל הכרעות קשות בנוגע לשאלה מאיפה יבוא הכסף. מכיוון שמשרד החינוך נהנה מתקציב גדול במיוחד (שני רק למשרד הביטחון) הקיצוץ היחסי בתקציבו (4%) מתרגם למספרים מוחלטים משמעותיים. לפי פרסום בדה-מרקר מדובר על קיצוץ בגובה 517 מיליון ₪ מתקציב משרד החינוך וקיצוץ של 175 מיליון ₪ בתקציב ההשכלה הגבוהה. במענה לשאלה, השר לפיד הגיב כי: "בתקופתי הוספנו לחינוך לרווחה ולבריאות יותר ממה שהוסיפו להם שנים רבות. הקיצוץ הוא אחוז קטן מאוד מהתוספת". בתחקיר זה נבחן רק את הרישא של האמירה. משמע, האם אכן תקציב החינוך תחת כהונתו של השר לפיד גדל משמעותית יותר ממה שהוא גדל בעבר.

את השינויים בתקציב משרד החינוך ניתן לבדוק בקלות יחסית באמצעות "התקציב הפתוח" מבית הפיתוח של הסדנא לידע ציבורי. מבדיקה פשוטה עולה כי התקציב הריאלי (נטו) של משרד החינוך עלה ב-7.08% בשנת 2007, ב-7.95% בשנת 2010 וב-7.8% בשנת 2013 (השנה לה אחראי השר לפיד). מדובר אמנם רק בשנים בהן חלה תוספת משמעותית למשרד החינוך, אך די בנתונים אלו בכדי להפריך את אמירתו של השר לפיד. בניגוד לאמירת השר, נראה כי תחת כהונתו תקציב משרד החינוך אכן גדל משמעותית אך יהיה זה שגוי לומר שמדובר ב"יותר ממה שהוסיפו שנים רבות".

תמונה דומה עולה מדו"ח שפורסם לאחרונה (4.9.14) ע"י מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. לפי הדו"ח, ניתן לדבר באופן כללי על שתי תקופות בתקציב משרד החינוך, בין 2000 ל-2009 ובין 2009 ל-2012. בעוד שהתקופה הראשונה מתאפיינת בגידול מצומצם בתקציב משרד החינוך, התקופה השנייה מתאפיינת בגידול מהיר בהרבה (עמ' 10 לדו"ח). אחת הסיבות העיקריות לשינוי המגמה הוא הסכם "אופק חדש" שהחל להעלות את משכורות המורים בחינוך היסודי כבר בשנת 2008 (עמ' 17 לדו"ח). ריאיון טלפוני קצר שערכנו עם מחבר הדו"ח, ד"ר נחום בלס, אישר את הערכתנו לפיה הגידול בתקציב החינוך תחת השר לפיד מהווה המשך מגמה ולא שינוי דרמטי.

מעבר לנדרש לצורך תחקיר זה, נוסיף מספר נתונים לגבי היקף ההשקעה של מדינת ישראל בחינוך. כפי שכבר אוזכר, משרד החינוך נהנה מהתקציב השני בגודלו. לפי דו"ח של ה-OECD משנת 2013 ישראל נמצאת במקום החמישי הגבוה בהוצאה לחינוך כחלק מהתמ"ג. יחד עם זאת, ההוצאה לחינוך פר-תלמיד נמוכה בכשליש ממדינות ה-OECD  מפאת האוכלוסייה הצעירה המאפיינת את ישראל. מדינת ישראל נמצאת במקום השני במדינות ה-OECD  ביחס הצעירים מתוך כלל האוכלוסייה. למעשה, קבוצת הגיל שבין 5 ל-29 שנים מהווה 41% מאוכלוסיית ישראל. לבסוף, נצטט ממחקרו של ד"ר בלס: "בסיכומו של דבר הנתונים מצביעים על גידול בתקציב משרד החינוך, כלומר: ל"אמת" הידועה לכל על הקיצוצים המתמידים שחלו בתקציב החינוך מאז ראשית התקופה הנחקרת [שנת 200- ש.ק.] אין שום אחיזה במציאות".

לסיכום, התקציב הראשון שהעביר השר לפיד (תקציב 2014-2013) כלל תוספת משמעותית לתקציב משרד החינוך שלא יהיה זה נכון להתעלם ממנה. יחד עם זאת, אמירתו של השר לפיד מעבירה מסר שגוי לפיו מדובר בתוספת חריגה בהיקפה ביחס לשנים עברו ("יותר ממה שהוסיפו שנים רבות"). למעשה, תקציב משרד החינוך גדל בהתמדה ובמיוחד מאז שנת 2009 בה חל שינוי מגמה של ממש. נראה כי התוספת בתקציב 2014-2013 מהווה המשך מגמה יותר מאשר שינוי כיוון משמעותי.

לפיכך, החלטנו להעניק לאמירה את הציון "חצי אמת" (3 מתוך 5 במדד האמינות של פוליטיווטש).