עמוד הבית > מפלגות > שס > אריה דרעי > אריה דרעי: ברשת החינוך של ש"ס 100% מהבנות ו-95% מהבנים לומדים לימודי ליבה

אריה דרעי: ברשת החינוך של ש"ס 100% מהבנות ו-95% מהבנים לומדים לימודי ליבה

meter4
 

יום הבוחר הקרב ובא, ומציב בפני האזרח הישראלי שיח פוליטי חדש-ישן. הקמת מפלגתו של לפיד הבן, "יש עתיד" מחזירה למרכז הדיון הציבורי את המתח בין סקטורים שונים באוכלוסיה (חילונים/מסורתיים אל מול חרדים). במוקד עומדות שאלות על היחס בין הדת היהודית והמדינה הציונית, המתח בין אמונה ופרקטיקה של היומיום, חופש ואחריות. הדיון הסקטוריאלי נעשה כמעט תמיד מתוך נקודות מבט "תרבותיות" שונות על החברה והאדם בתוכה, ולו היסטוריה ארוכה מיום הקמתה של המדינה. עיקר השיח מציב את השתלבות הציבור החרדי במסלול החיים הישראלי, במוסדות המרכיבים אותו: חינוך,שירות צבאי/לאומי ושוק העבודה.

בדיון זה, אחת הטענות המרכזית של נציגי מפלגת "יש עתיד" היא שמערכת החינוך היא אבן היסוד לכניסה לחיים בחברה הישראלית, והקריטריון לבדיקתו יהיה פעמים רבות "לימודי הליבה". מנגד, נציגי הציבור החרדי טוענים כי הלימוד התורני הוא מרכיב מכריע בתרבות היהודית, וכל ניסיון לשילוב צריך להתחשב בצרכים של קהל היעד החרדי ואמונתו (גם בנושאים אחרים אך במיוחד כשמדובר בלימוד תורה). העימות הסוער בין חברי הכנסת לעתיד (כך נראה) יאיר לפיד ואריה דרעי, העלה בצורה רצינית את חילוקי הדעות בנוגע לנושאים השונים של השתלבות המגזר החרדי בחברה. בתחקיר זה ננסה לבחון את אמירות של יאיר לפיד ואריה דרעי בנושא זה של לימודי הליבה על מנת לפזר את הערפל העובדתי הקיים בנושא.

מי אמר, מה אמר, ואיפה

בעימות לקראת בחירות 2013 בתוכנית "משעל חם"  טען יאיר לפיד כי ש"ס מפקירה את ציבור בוחריה, ואחד הביטויים לכך הוא ש"לא מלמדים לימודי ליבה בחינוך החרדי".  בתגובה לטענה זאת קרא מר אריה דרעי "לחזור לנתונים" ואמר כי "ב-95% מבתי הספר של מעיין החינוך התורני [רשת החינוך של ש"ס, ש.ק] – אצל הבנות 100% אצל הבנים 95%כולם לומדים לימודי ליבה על הסוף". הקריאה של דרעי לחזור לנתונים כמובן מבורכת, היא מציבה שתי אמרות שנראות כמנוגדות, הראשונה מתייחסת לחוסר בלימודי ליבה בציבור החרדי כולו בעוד השנייה מתייחסת ללמימודי ליבה המתקיימים ברשת חינוך ספציפית.

לצורך בחינת אמיתותהּ של אמירתו של דרעי, נבקש נבדוק שני פרמטרים. בראשון, נבחן את מדיניות משרד החינוך לגבי לימודי ליבה במגזרי החינוך השונים תוך התמקדות במערכת החינוך של ש"ס- "מעיין החינוך התורני". הפרמטר השני נוגע ליישום,  בו נבחן את האופן ואת טיב היישום של מדיניות משרד החינוך במוסדות החינוך החרדים בכלל וב"מעיין החינוך התורני בפרט".

מהי תוכנית הליבה?

תכנית לימוד הליבה מהווה את הבסיס התוכני המשותף לכלל בוגרי מערכת החינוך בישראל. מטרותיה בין השאר הן הקניית יכולות בסיסיות להשתלבות בחברה, גיבוש זהות, ויצירת שוויון הזדמנויות בקרב הבוגרים, תוך שהיא מהווה מסגרת-על לבניית תוכניות לימודים מקומיות ובית ספריות. את עיקרי החוק המחייב כל מוסד חינוכי בארץ לימודי ליבה ניתן כבר  לזהות בחוק החינוך הממלכתי (1953), אך תכניות לימודי ליבה מפורטות ומעקב ופיקוח על יישומם הגיעו למחוזותינו אך ורק לאחר וועדת דוברת לפני כעשור. כיום קיימות תכניות לימודי ליבה מגוונות מהגן ועד לחינוך העל יסודי, ותוכנן מורכב ע"י שילוב בין אשכולות שונים של נושאים, מורשת רוח וחברה, שפות וספרות, מתמטיקה טבע ומדע ואומנויות.

 

מדיניות משרד החינוך

לפי דו"ח "מערכת החינוך במגזר החרדי-תמונת מצב" של ה-ממ"מ, מדיניות משרד החינוך מבחינה היטב בין שלושה סוגי מוסדות חינוך בישראל:

1.      מוסדות חינוך רשמי: יהודי וערבי ממלכתי/ממלכתי דתי. מוחזקים וממומנים ע"י המדינה.

2.      מוסדות חינוך מוכר שאינו רשמי: במוסדות אלו מחוייבים בלימודי ליבה בהיקף של 75% ממוסד רשמי. מוסדות אלה, המשתייכים בעיקר לחינוך החרדי, מתוקצבים בהיקף דומה לאחוז לימודי הליבה המתקיימים בהם, ובהם לומדים כ-73% מכלל התלמידים של החינוך החרדי.

יש לציין, שמוסדות "מעיין החינוך התורני" ו""מרכז החינוך העצמאי", הנכללים תחת הגדרה מוסדית זו, מחויבים למרות זאת ל-100% לימודי ליבה, ואף מתוקצבים בהתאם. בשתי רשתות חינוך אלה נמצאים כ-76% מתלמידי המוסדות המוכרים שאינם רשמיים, ו-56% מכלל תלמידי המגזר החרדי.

3.      מוסדות פטורים: מוסדות שהמדינה הכירה בהם כפטורים ממילוי התנאים הכללים של מערכת החינוך. מוסדות אלה ממומנים בסך של 55% מתקציב המוסד, ואף מחוייבים בלימודי הליבה בהיקף של 55% מסך כלל השעות המחויבות במוסדות הרשמיים, ובלבד שילמדו מתמטיקה ועברית. ביניהם ישנם מוסדות יחודיים אשר אינם לומדים לימודי ליבה כלל. במוסדות אלה לומדים כ-25% מכלל תלמידי החינוך החרדי.

מדיניות משרד החינוך לגבי לימודי ליבה מותאמת באופן פרטני לכל סוגי המוסדות שהוזכרו לעיל, והיקף הלימודים הנדרש מכל מקצוע משתנה. לפי נתוני משרד החינוך עולה כי בשנת הלימודים תשע"ב למדו בחינוך החרדי היסודי 184,550 תלמידים, 59% נדרשו ללמוד לימודי ליבה בהיקף מלא, 16% נדרשו ללמוד לימודי ליבה בהיקף של 75% וכ-25% מסך התלמידים היו מחוייבים בלימוד של 55% מתכנית היסוד של לימודי הליבה.

חשוב לציין, עם זאת, שההפרש בהיקף לימודי הליבה בין המוסדות הפטורים לבין המוסדות המוכרים שאינם רשמיים ואף לאלו המחויבים ב-100% ליבה, נובע לעיתים מתוספת שעות לימוד אך ורק במקצועות ליבה הקשורים לעולם התוכן התורני כמו  תנ"ך, תושב"ע ועברית. משמע, ייתכן שבית ספר שמחוייב בלימודים של 75% אחוז ליבה, יחליט שמקצועות האנגלית והמדעים יהוו את 25% שלא מחוייבים ללימודים בבית הספר. בנוסף, מכיוון שתוכנית הליבה היא "תוכנית-על" המושתתת על אשכולות ולא מכתיבה מערכת שעות של ממש, ייתכן שוני מסויים בין הנלמד בבתי ספר שונים, גם אם הם לומדים לימודי ליבה באותו ההיקף.

מנתונים אלה נראה, כי טענתו של דרעי לגבי לימודי הליבה ברשת מעיין החינוך התורני עומדת במבחן המדיניות, שכן שמוסדות מעיין החינוך התורני מחויבים בלימודי ליבה מלאים.

יישום תכנית הליבה במגזר החרדי

 בעייתיות במתודה

עיצוב: אביתר פייזר

למרות הכתוב לעיל, טענותיהם של לפיד ודרעי לא היו מכוונות מדיניות אלא מכוונות מציאות, וכך הדין לגבי ערך האמת של אותן אמירות. ישנם ניסיונות שונים להבין את המציאות במוסדות החינוך החרדים שנעשים על ידי גופים שונים – ממוסדות מדינה כמו הלמ"ס ועד מכוני מחקר וחוקרים פרטיים. עם זאת, התמונה המתקבלת בנוגע ליישום לימודי הליבה אינה ברורה בהחלט, וגל המחקרים בנושא מגיע כמענה למחסור במידע שקיים במשרד החינוך בנוגע ליישום תכנית הליבה.

היסטוריה של פיקוח לקוי

לפי נתוני משרד החינוך, עד לשנת 2010 משרד החינוך העסיק 13 מפקחים יעודיים לכל למוסדות החינוך החרדי (המוכרים שאינם רשמיים והפטורים). נתון זה הציג תמונה מדאיגה, לפיה בעוד שבמוסדות הרשמיים היה מפקח לכל 20-25 בתי ספר במוסדות החינוך החרדי היה מפקח לכל 53 בתי ספר. לאחר עתירה לבג"ץ גדל הפיקוח בשנתיים האחרונות, כך שבשנת הלימודים הנוכחית (תשע"ג) יועסקו 42 מפקחים לכלל מוסדות אלו – מפקח לכל 16 בתי ספר. אך נכון להיום, התמונה המבולבלת שנוצרת מבליל המחקרים והגופים השונים משאירה הרבה מקום ל"פירוש" הנתונים ובמיוחד לציפייה לנתונים חדשים.

ממצאים על יישום לימודי ליבה ברשת החינוך "מעיין החינוך התורני"

על פי נתונים של נתונים של רשת "מעיין החינוך התורני", (כפי שמוצגים בדו"ח הממ"מ על לימודי הליבה במגזר החרדי) תכנית לימודי הליבה מיושמת במלואהּ במוסדות החינוך לבנות ובמוסדות המעורבים של הרשת. עם זאת, לפי עדותם הם, ב-21.6% מבתי הספר לבנים, תוכנית לימודי הליבה מיושמת רק בשיעור של כ-85%. נתונים אלו מקבלים אישוש ממחקר שערך מכון ון-ליר בשנת 2004, בו מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמים אכן עומדים בדרישות משרד החינוך.

דרך הנתונים הללו, ניתן להבין את האופן שבו רצה דרעי לבסס את טענתו על-ידי שקלול של בתי הספר שלומדים 85% מתוכנית הליבה, עם בתי הספר שלומדים 100%, וכך להגיע בערך ל-95%. כאשר עוסקים בניתוח של נתונים מסוג זה, יש להבדיל בין נתונים איכותניים כמו רמת לימודי הליבה, לבין נתונים כמותיים כמו מספר הילדים או מספר בתי הספר ב"מעיין החינוך התורני". האמירה שהציג דרעי התמקדה בכמות התלמידים שלומדים לימודי ליבה ולא בהיקף הלימודים, חישוב זה הוא בעייתי משתי סיבות: הראשונה היא שהמספר שסיפק דרעי נותן את הרושם המוטעה, לפיו 95% מהבנים לומדים 100% ליבה; השנייה היא שמדובר על שקלול של נתונים כמותיים (מספר התלמידים שלומדים ליבה) ואיכותיים (המקצועות שלא נלמדו ב-15% הנותרים).

 

סיכום

הנתונים מראים שהיישום של תוכנית לימודי הליבה ברשת "מעיין החינוך התורני" היא מלאה בבתי הספר של הבנות, ובכ-80% מבתי הספר של הבנים. בשאר 20% בחינוך של הבנים, תוכנית הליבה מיושמת רק ב-85% ולא מלואה. לאמירתו של דרעי אכן יש בסיס עובדתי מוצק ברובה, אך השקלול שהוא עשה לגבי חינוך הבנים אינו נכון, ויצר תמונה לא מדוייקת.

מסיבות אלה, מקבלת האמירה של אריה דרעי את הציון 4 מתוך 5 בסולם פוליטיווטש – נכונה ברובהּ