עמוד הבית > מפלגות > שס > אריאל אטיאס > אריאל אטיאס: "הגדלנו את התחלות הבנייה ב–50%"

אריאל אטיאס: "הגדלנו את התחלות הבנייה ב–50%"

meter4
 

התחקיר הנוכחי עוסק בדבריו של שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, בראיון לתוכניתה של גאולה אבן בערוץ 1, בו אמר השר כי- "הגדלנו את התחלות הבניה ב-50%".

ראשית, נבאר את המושג "התחלת בניה" תוך התייחסות לסוגי התחלות הבניה ולמידת ההשפעה שיש למשרד השיכון עליהן. שנית, אציג את כוונתו של השר אטיאס כפי שהיא עולה מהתכתבות עם דובר השר. שלישית, אבחן האם האמירה תואמת את הנתונים בדבר התחלות הבנייה ורביעית, אבדוק את משמעות האמירה בהתייחס לשאלות הבאות: האם עלייה של 50% היא עלייה יוצאת דופן בהשוואה לנתונים משנים קודמות? האם העלייה המדוברת מיוחסת למשרד השיכון תחת כהונתו של השר אטיאס? האם עלייה כזו היא חיובית?

התחלת בניה מתרחשת עם תחילת חפירת היסודות של הבניין ומספר התחלות הבניה נמדד לפי מספר יחידות הדיור העתידות להיבנות.

יש להבחין בין בנייה ביוזמה פרטית לבין בנייה ביוזמה ציבורית. האחרונה  היא בניה על קרקע המשווקת על ידי משרד הבינוי והשיכון (בנפרד או במשותף עם מינהל מקרקעי ישראל) והבנייה נעשית תחת פיקוח של המשרד. משרד השיכון הוא המתכנן הראשוני של הבנייה הציבורית, קובע מיקום, סטנדרט ושטח. לפני שיווק הקרקע המשרד פועל להסרת חסמים ולהסדרת תשתיות חיוניות כמו מים, ביוב וכבישים. לאחר התהליך הממושך הקרקע משווקת במכרז והיזם הפרטי הזוכה פועל לקבלת היתר הבניה מהרשות המקומית ומתחיל בבנייה תחת פיקוח המשרד. לפי האמור לעיל ניתן לראות כי בבניה ביוזמה ציבורית מהווה משרד השיכון מרכיב מרכזי מאוד (עמ' 23)

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

הבניה ביוזמה פרטית היא בניה המתבצעת או על קרקע פרטית, או על קרקע ששווקה על ידי מינהל מקרקעי ישראל בנפרד ממשרד השיכון והבינוי. הבניה נעשית על ידי גורמים פרטיים המשוחררים מפיקוח המדינה. (יש לציין כי רק  כ-7% מקרקעות המדינה הן בבעלות פרטית, אך קרקעות אלה נמצאות בעיקרן בערים ומהוות כ- 70% מהקרקע העירונית).

משרד הבינוי והשיכון מהווה מרכיב מרכזי בהתחלות הבניה ביוזמה ציבורית. אמנם גם בהתחלות הבניה ביוזמה פרטית בדגש על אלו הנבנות על קרקע של המינהל יש למשרד השיכון השפעה אך היא קטנה מהשפעתו על התחלות הבניה הציבוריות. לפיכך ולאור הדגש בתגובת דובר משרד השיכון (שיובא להלן) בדבר הגידול בשנת 2011 בהתחלות הבנייה הציבורית התחקיר יתמקד בבנייה זו.

מהתכתבות עם דובר משרד הבינוי והשיכון, מר אריאל רוזנברג הובהר לנו כי כוונתו של השר באמירתו הייתה כדלהלן:

.."בסך התחלות הבנייה יש גידול של כ- 50% בשנת 2011 לעומת 2007 לפני תקופת הקדנציה של השר אטיאס וגם בבנייה ביוזמת המשרד [היינו בניה ביוזמה ציבורית] יש גידול דומה בשנת 2011 לעומת 2010."

מניתוח יבש של הנתונים לגבי תקופתו של השר אטיאס עולה כי הדברים אכן נכונים. בין 2007-2011 חל גידול של 47% בהתחלות הבניה הכלליות מ-30,788 יחידות דיור ב-2007 ל-45,394 ב2011, וכמו כן, בין 2010-2011 חל גידול של 51% בהתחלות הבניה ביוזמה ציבורית מ-4844 ב-2010 ל-7327 ב-2012. כפי שצוין לעיל, נתמקד בבחינת התחלות הבניה ביוזמה ציבורית.

אמנם התקופה הרלוונטית היא תקופת כהונתו של השר אטיאס אך תחילה יש לעמוד על נתונים משנים קודמות כדי לקבל תמונה רחבה יותר. נציין כי התחלות הבניה הציבוריות נמצאות בירידה מאז שנת 2000, בשנה זו נרשמו 15,143 התחלות בניה ביוזמה ציבורית ומאז אנו עדים לירידה מתמדת אשר הגיעה לשפל ב-2008 בה נרשמו לא יותר מ- 4,121 התחלות בניה ציבוריות. משנת 2009 ואילך חלה עליה הדרגתית מתונה וב-2011 אכן הגיעה הקפיצה עליה דיבר השר אטיאס. מחד, העלייה ב-51% בהתחלות הבנייה משנת 2010 לשנת 2011 היא קפיצה גדולה ומשמעותית שלא הייתה דומה לה משנות ה-2000. מאידך, יש לזכור כי העליה של 50% הייתה מנקודת השפל לגורם זה יש אפקט ה"מצנן" במידה מסויימת את גודל ההצלחה. בנוסף, יש לציין כי נתוני שנת 2012 מראים מגמה הפוכה – מגמת ירידה. אמנם טרם קיימים הנתונים לגבי הרבעון האחרון של 2012, אך כאשר משווים את הנתונים של שלושת הרבעונים הראשונים ב-2011 לשלושת הרבעונים הראשונים ב-2012 עולה כי ישנה ירידה של 20% בהתחלות הבניה הכלליות וירידה של 15% בהתחלות הבניה ביוזמה ציבורית.(עמ'6).השר אטיאס נמנע מלציין נתונים אלו.

כמו כן עולה מהנתונים כי השוואה בין מספר התחלות הבניה בתקופת השר אטיאס לבין מספר התחלות הבניה בתקופת ממשלת אולמרט (בה כיהנו שני שרי שיכון ובינוי- מאיר שטרית וזאב בוים) מלמדת על גידול של 43% בממוצע הרבעוני של התחלות הבניה תחת שרביטו של אטיאס.

נבחן האם הפירות של העלייה בהתחלות הבנייה בשנת 2010 ניזרעו שבתקופת כהונתו של אטיאס או קודם לכן:

כמוסבר לעיל התהליך המביא לזכיית היזם הפרטי בקרקע ולביצוע בפועל של חפירת היסודות הוא תהליך ארוך הנמשך כמספר שנים. התהליך עד לזכייתו של היזם כולל את התכנון, הסרת החסמים ושיווק הקרעקע. את השלב של שיווק הקרקע ועריכת המכרז רואים כתפקידו הביצועי והבלעדי של המשרד, זאת בניגוד לשלבים הקודמים אשר בחלקם תפקידו של המשרד הוא כמעין מתווך וזרז. משך התהליך משתנה ותלוי במקום גיאוגרפי, ברשות המקומית, בתשתית הקיימת וכד' לכן לא ניתן להצביע על משך זמן קבוע שנמשך התהליך. אולם, מקורות שונים וביניהם משרד השיכון מעידים כי ניתן להעריך שמרגע שיווק הקרקע ועד להתחלת הבנייה הזמן הממוצע עומד על בין שנה וחצי לשנתיים. לפי אומדן זה העלייה ב-50% בהתחלות הבנייה בשנת 2011 היא תוצר של שיווק קרקעות שסביר ואירע בשנת  2009, בתקופת כהונתו של אטיאס. יחד עם זאת, חשוב לזכור שראשיתו של התהליך בשנים שלפני כהונתו של אטיאס.

לבסוף נציין כי ישנה ביקורת בקרב מומחים לגבי אופן הבניה במגזר הציבורי. התחלות הבניה ביוזמה ציבורית הן במקרים רבים התחלות בניה של שכונות חדשות על קרקעות חדשות. זוהי בניה עם צפיפות נמוכה, מחוץ למרכזי הערים הגדולות המיועדת בעיקרה לאנשים בעלי אמצעים. לפי המדדים העירוניים המקובלים זוהי בניה לא נכונה המגבירה את תופעת הפרבור במקום לשקם את הערים המזדקנות אשר מצבן רק הולך ומידרדר.

אמירתו של השר אטיאס היא נכונה בחלקה ולכן קיבלה את הציון 4. שכן, מספר התחלות הבניה הציבוריות אכן גדלו בין 2010 ל2011 בכ-50% ולשר אטיאס הייתה על כך השפעה.  עם זאת, דבריו של אטיאס משמיטים את נתוני 2012 בהם חלה ירידה בהתחלות הבניה. כמו כן, יש לזכור כי התחלות הבניה ביוזמה הציבורית אינן בהכרח דבר חיובי.

אריאל אטיאס
תחקירן: איל שפירא
כתב: איל שפירא
עורכת: תמוז אבואלהיג'א