עמוד הבית > מפלגות > שס > אלי ישי > אלי ישי: ישנם אלפי חרדים שמעוניינים להתגייס וצה"ל לא מאפשר להם

אלי ישי: ישנם אלפי חרדים שמעוניינים להתגייס וצה"ל לא מאפשר להם

speedmeter1
 

בשיאו של הוויכוח הציבורי סביב ביטול חוק טל, "הפגנות הפראיירים" ובהמשך גם ביטולה של ועדת פלסנר, השר אלי ישי טען בכמה הזדמנויות שהבעיה בגיוס חרדים אינה נעוצה בחוסר רצונם של החרדים להתגייס, אלא בחוסר נכונותו של הצבא לקלוט אותם.

עיצוב: StudiotrenD

דברים ברוח זו אמר השר ישי ב-9 במאי השנה בראיון לאתר nrg כשטען : "יש הרבה מאוד פופוליזם בתוך כל הדבר הזה. יש הרבה מאוד חרדים שממתינים לגיוס, והצבא לא מגייס אותם".

בהמשך אותו ראיון הוא דיבר על אלפים שמתדפקים על דלתות הצבא: "אני קורא לשר הביטחון לגייס את כל אותם אלפי חרדים שמעוניינים לשרת והצבא לא מגייס אותם".חודש לאחר מכן הוא טען כי מדובר בעצם במגמה, שמטרתה לחסום את חדירת החרדים לשורות הצבא: "משרד הביטחון חרד מחרדים כי אם היה רוצה יותר היה מגייס עוד גדודים. החרדים מעוניינים לבוא ולתרום ולהשתלב, אך מגבילים את המכסות ולא תמיד מתאימים את הסביבה לכך" (אתר nrg – 12.6.12).

על כן, החלטנו לבדוק את העובדה הבאה: האם ישנם אלפי חרדים שפועלים (אקטיבית) כדי להתגייס לאחת המסגרות המיועדות לשירות חרדים, אך הצבא לא מקבל אותם?
מהבדיקה שערכנו, עולה כי אכן ישנם חרדים שלא גויסו למרות רצונם, אולם מספר מבקשי הגיוס החרדים שנותרו ללא מענה עמד על 92 בסך הכל. מדובר על 92 חרדים שבשנת 2011 לא גויסו למסגרת צבאית-חרדית מפאת חוסר תקציב. בהמשך הם אכן גויסו, כפי הנראה, אולם למסגרות לא חרדיות.
במשרדו של השר ישי מתעקשים על כך כי בידיהם נתונים על "אלפי חרדים" שבקשו להתגייס ולא גויסו, אולם עד לרגע זה הם התקשו לספק את אותם נתונים.

 

 

כמה נתוני רקע

ראשית יש לציין כי היקף פוטנציאל הגיוס של הציבור החרדי נתון למחלוקת. לצורך תחקיר זה, נסתמך על החלטת הממשלה משנת 2011 שקבעה כי פוטנציאל הגיוס באותה שנה הוא 5,830. נציין כי ישנן גם הערכות שנוקבות במספר גבוה מכך. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ה-ממ"מ), בשנת 2011 התגייסו 1,282 חרדים. משמע, אחוזי הגיוס בציבור החרדי עומדים כיום על 20.5%, לעומת 75% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית (כולל חרדים). במקביל, שיעור המקבלים דחיית שירות מפאת "תורתו אומנותו" כמעט הכפיל את עצמו מאז 2005 והוא מהווה כיום הגורם המרכזי לאי-גיוסם של גברים יהודים לצה"ל. כך, מתוך 25% מהאוכלוסייה היהודית שאינה מתגייסת לצה"ל – 13% עושים זאת מפאת "תורתו אומנותו".מסגרות הגיוס לחרדים מתחלקות לשניים: גדוד חי"ר לוחם "נצח יהודה", המוכר ברבים כ"הנחל החרדי", ומסלולי שח"ר ("שירות חרדים"), המכשירים חרדים במקצועות תומכי לחימה טכנולוגיים, ומספקים הכשרה מקצועית שימושית לאחר השירות לקראת השתלבותם בשוק העבודה. בשנת 2011, 380 חרדים התגייסו ל'נצח יהודה', לעומת 608 שהתגייסו למסלולי שח"ר. משמע, הנח"ל החרדי מהווה כ-30% מהיקף הגיוס החרדי, ומסלולי שח"ר מהווים כ-47%. שאר היקף הגיוס החרדי, כ-23%, מתבצע במסגרות צבאיות רגילות.
יש לציין כי 30% מחיילי הגדוד החרדי "נצח יהודה", הם כלל לא חרדים אלא שייכים לציבור הכיפות הסרוגות. בתקשורת ציינו במקרים רבים את הנתון הזה כהוכחה לכך שאין מספיק חרדים המבקשים להתגייס והצבא נאלץ למלא את המקומות הריקים באמצעות מתגייסים אחרים, אולם קיים גם הסבר אחר לתופעה זו.
שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, טוען שמדובר במדיניות צה"לית. "הכיפות הסרוגות ברובם הגדול באים ממסגרות, זאת לעומת החרדים המתגייסים לגדוד, שברובם הם כאלה שנפלטו מהמסגרות הלימודיות. לכן צה"ל מעוניין בנוכחות הכיפות הסרוגות בגדוד, על מנת שישפיעו באופן חיובי – מבחינה דתית, על היתר."
גם תא"ל (מיל') יהודה דובדבני, מקים הנח"ל החרדי, אומר דברים דומים בהקשר זה ובשיחות רקע הסביר, בין היתר, כי הכיפות הסרוגות שמגיעים לגדוד הם כאלה המבקשים להתחזק בדת, לעומת החרדים שחלקם נחשבים ל"פורקי עול". לכן, לאינטראקציה של כיפות הסרוגות עם החרדים בגדוד יש משקל חיובי דווקא מההיבט הדתי. עובדה זו הופכת את הגדוד לאלטרנטיבה אמתית בעיני הרבנים וההורים, ולכן הם מוכנים לאשר את גיוסם לגדוד של אותם צעירים חרדים שנפלטו מהמסגרות. על כן, לדברי אילן ודובדבני, לאחוז הכיפות הסרוגות בגדוד החרדי אין קשר לחוסר נכונות של חרדים להתגייס, אלא הינו חלק ממבנה הגדוד.

 

החרדים "שלא גויסו"
ראשית, נבדוק האם ישנם חרדים שהצבא ויתר על גיוסם מסיבות שאינן 'תורתו אומנותו'. מעיון בדו"ח מבקר המדינה בנושא שירות חרדים בצה"ל, עולה כי בשנת 2011  כ-870 מועמדים לגיוס (מלש"בים) קיבלו פטור מסיבות אישיות, דוגמת פרופיל נמוך וכד'. לפי הערכת צוות גבאי עליה מבוסס יעד הגיוס של המשלה, אותם 870 פטורי גיוס מהווים 11.4% מכלל תלמידי הישיבות בני ה-18 באותה שנה. בקרב כלל האוכלוסיה היהודית, אחוז מקבלי הפטור מסיבות אישיות ב-2011 עמד על 12.1%. אם כן, נראה כי צה"ל אכן מוותר על גיוסם של חרדים מסויימים, אך הוא עושה זאת בהיקף שאינו חריג משמעותית ביחס לאוכלוסיה הכללית.כעת, נבדוק האם ישנם חרדים שהצבא מוכן לגייסם, אך לא למסגרות המיועדות לאורח חייהם. ב-23 באוקטובר 2011, טען תא"ל אמיר רוגובסקי, ראש תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, בהופעתו בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כי פער תקציבי עשוי למנוע את גיוסם של כ-200 חרדים למסלולי שח"ר. בוועדה נחשף כי ניתן לגייס כ-700 חרדים אולם מבחינה תקציבית צה"ל מסוגל לגייס רק כ-500. זאת בשל עיכוב בהעברת תוספת של 140 מיליון ש"ח שמשרד האוצר היה אמור להעביר לצה"ל לצורך קליטת האוכלוסייה החרדית בין השנים 2011-2008. יש לציין כי בנוגע לגיוס חרדים למסלולי שח"ר, השאלה התקציבית היא אקוטית במיוחד, שהרי מסלולים אלה מיועדים לבני 22 ומעלה ורוב החרדים בגילאים אלה כבר נשואים וחלקם אבות לילדים, עובדה המייקרת משמעותית את עלותם, מבחינת שכר והטבות נלוות, לעומת חיילים רווקים.

 

בסופו של דבר בשנת 2011 גויסו 608 חרדים למסלולי שח"ר, מה שהותיר 92 חרדים מבקשי גיוס מחוץ למערכת. יעד הגיוס של צה"ל לאותה שנה הושלם עם גיוסם של 380 חרדים לגדוד הלוחם נצח יהודה וכן 294 חרדים נוספים למסגרות צבאיות לא חרדיות – כפי הנראה, 92 מבקשי הגיוס שלא נקלטו בשח"ר, גויסו במסגרת זו. סך הכל, בשנת 2011, צה"ל עמד ביעד הגיוס השנתי ואף הוסיף עליו 82 מתגייסים.
למרות שמדובר בנתון מפתיע, קשה לאמר ש-92 חרדים שלא גויסו למסלול שבקשו להיקלט אליו ונקלטו בהמשך למסגרות צהליות אחרות, מהווים "אלפים המתדפקים על שערי צה"ל". לשם המחשה, מדובר בכ-1.5% מכלל פוטנציאל הגיוס החרדי לאותה שנה.
עוזריו של השר אלי ישי מסרו לנו כי השר ביסס את אמירתו, בין היתר, על מידע שקיבל מאת תא"ל (מיל'), יהודה דובדבני. בשיחה איתו טען דובדבני כי השר ישי "צודק", אבל סירב למסור נתונים שיבססו את טענתו. כמו כן, הוא טען בתוקף כי במידה ומשרד הביטחון יחליט על כך ויקצה את התקציב המתאים, קיימת תשתית אנושית להקמת גדוד חרדי נוסף תוך שנה ותוך שנתיים גם גדוד שלישי.

 

עניין של ניסוח
שחר אילן, שבזמנו כתב על כך כי חוסר בתקציב כמעט מנע את גיוסם של 200 חרדים, חושב שהבעיה היא בניסוח האמירה של השר ישי.
"אין אנשים שמגיעים להתגייס וצהל אומר להם לא. יש אנשים נוספים שאלי ישי חושב שהיו יכולים להתגייס, אילו צה"ל היה עושה מאמץ לגייס אותם", אומר אילן ומוסיף: "אלי ישי סבור שאילו צה"ל היה פותח גדוד נוסף ומסגרות נוספות, ניתן היה לגייס יותר חרדים. האם זה נכון? אי אפשר לדעת כרגע, אי אפשר לבדוק כיום טענה כזו, כל עוד לא מקימים גדוד נוסף ולא מעמידים את הטענה לניסיון מעשי".
לסיכום הסוגיה אומר אילן: "האם יש אלפי חרדים שמתדפקים על לשכות הגיוס? – אין. מצד שני, צה"ל לא עושה מאמץ ניכר כדי שזה יקרה וגם המנהיגות החרדית לא עושה די. לא הייתה אף קריאה פומבית, ברורה ונחרצת מטעם בכירי הרבנים החרדים, הקוראת לחרדים להתגייס לצה"ל."
גם אליהו לקס, יו"ר האגודה למען החייל התורני, חושב שהבעיה היא בניסוח הדברים של השר ישי. "אין אלפי חרדים שרוצים להתגייס וצה"ל לא מגייס אותם, זו אמירה פוליטית. עם זאת, למיטב ידיעתי גם לצה"ל אין כיום צורך באלפי חרדים ולכן לא עשה עד היום מאמץ מיוחד להרחיב את הגיוס", אומר לקס.

 

 

סיכום
אמירתו של השר ישי בנוגע ל"חרדים שממתינים לגיוס והצבא לא מגייס אותם" נותנת את התחושה כי ישנו מספר משמעותי של מתגייסים חרדים המבקשים להתגייס אך נדחים ע"י צה"ל. מהתחקיר שערכנו עולה כי שיעור המתגייסים החרדים שנדחים ע"י הצבא מסיבות אישיות (11.4%) אינו חריג משמעותית ביחס לנתון המקביל באוכלוסיה היהודית הכללית (12.1%). בנוסף, מצאנו כי רק ל-92 חרדים, המהווים 1.5% מפוטנציאל הגיוס השנתי, לא התאפשר להתגייס למסגרת צבאית המתאימה לאורח חייהם.
לפיכך, אנחנו מדרגים את האמירה של השר ישי בציון 2 מתוך 5 במדד האמת של פוליטיווש- "בעיקר לא נכון". אמנם ישנם חרדים שנדחו ע"י הצבא, הן מסיבות אישיות והן מסיבות תקציביות, אך מדובר בהיקף קטן ושגרתי, בניגוד לרושם שניתן לקבל מהאמירה של השר ישי.

Eli Ishay

    מקורות:

  • מרכז המחקר והמידע של הכנסת
  • דו"ח מבקר המדינה - מאי 201
  • הודעות ועדת החוץ והביטחון של הכנסת
  • ראיון טלפוני עם שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון
  • ראיון טלפוני עם אליהו לקס, יו"ר האגודה למען החייל התורני
  • שיחת רקע עם תא"ל (מיל') יהודה דובדבני
תחקירן: אריאל רובינסקי
כתב: אריאל רובינסקי
ערך: שני קינן