עמוד הבית > מפלגות > שס > אלי ישי > אלי ישי: "מספרם המועט של המסתננים החודש, המסתכם ב-49 לעומת 1998 אוקטובר שנה שעברה" (עמוד הפייסבוק הרשמי של השר ישי – 28.10.12)

אלי ישי: "מספרם המועט של המסתננים החודש, המסתכם ב-49 לעומת 1998 אוקטובר שנה שעברה" (עמוד הפייסבוק הרשמי של השר ישי – 28.10.12)

speedmeter5
 

אחד הנושאים החמים בשיח הציבורי בשנים האחרונות הוא נושא המסתננים מגבול ישראל-מצרים. מאז שנת 2007, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור הזרים אשר נכנסו לארץ דרך גבולה הדרומי, ומספרם הגיע לכדי אלפים בחודש. בהתאם, תגובות ממשלות ישראל לנושא הלכו והחריפו. ראש הממשלה נתניהו הגדיר את תופעת ההסתננות כ"חמורה ביותר", וטען כי היא "מאיימת על מרכיבי החברה בישראל – על הביטחון הלאומי ועל הזהות הלאומית". בשנת 2010 התקבלה החלטת ממשלה 1506 להקים גדר הפרדה לאורך גבול ישראל-מצרים, אשר מטרתה למנוע את תופעת ההסתננות, לצד מניעת הברחות וחדירת חוליות פח"ע (פעילות חבלנית עוינת). עבודות ההקמה צפויות להיות מושלמות עד סוף שנת 2012, לאורך כל 240 הקילומטרים של הגבול.

 ב-28 לאוקטובר השנה פרסם השר אלי ישי הודעה בעמוד הפייסבוק שלו, בה טען כי "מספרם המועט של המסתננים החודש, המסתכם ב-49 לעומת 1998 באוקטובר שנה שעברה – תוצאה של מדיניות בלתי מתפשרת, שלא תתפשר גם בעתיד". הוא המשיך וייחס את הירידה החדה להתקדמות בהקמת הגדר בגבול מצרים, ולפעולות הנוספות אשר נוקטת הממשלה בנושא.

 על כן, החלטנו לבדוק את הנתונים המדויקים בנושא כניסת מסתננים לישראל, ולראות אם הם תואמים את המספרים אשר הציג השר ישי. לצד זאת, ביקשנו לגלות על מה מבוססות ההערכות: כיצד מוגדר מסתנן באופן רשמי, מי אחראי על איסוף הנתונים ומה האופן שבו הם נאספים. יש לציין, שאמירה דומה של ראש הממשלה בנימין נתניהו נאמרה גם-כן כמה ימים אחרי אמירתו של השר ישי. בתחקיר זה אנו בודקים את אמירתו של השר ישי, בעוד התחקיר המלא על אמירתו של ראש הממשלה יבוא בהמשך.

עיצוב: StudiotrenD

 הסתננות ומסתננים

ההסתננות בתצורתה הנוכחית ממדינות שונות באפריקה לישראל החלה באמצע שנות ה-90, והתרחבה באופן משמעותי החל משנת 2007. ארצות המוצא של מרבית המסתננים (יותר מ-80%) הן אריתריאה וסודאן, כאשר מסתננים רבים מגיעים גם מחוף השנהב, אתיופיה וקונגו. ככל שהתרחבה תופעת ההסתננות, כך גם התגבר והתלהט הדיון הציבורי סביבהּ, וסביב האופן בו יש להתמודד עימהּ.

 מסתננים מוגדרים באופן רשמי, על פי רשות ההגירה והאוכלוסין, כ"זרים שנכנסו לישראל דרך הגבול עם מצרים שלא כחוק ונתפסו בגבול או בתוך הארץ". הגדרת הרשות מתבססת על ההגדרות המופיעות בחוק למניעת ההסתננות משנת 1954, כאשר סעיף 10 לחוק זה קובע חזקה לפיה "אדם שנכנס לישראל ללא רשות כניסה, או שוהה בישראל שלא כדין, רואים אותו לעניין חוק זה כמסתנן, כל עוד לא יוכיח את ההפך". כלומר, אדם העונה על תנאי זה יוחזק כ"מסתנן", בלי להתחשב בנסיבות בשלן חצה את הגבול.

מהתכתבות עם עו"ד ראובן ציגלר, חוקר במכון הישראלי לחקר הדמוקרטיה העוסק בנושא מסתננים ופליטים, עולה כי למונח "מסתנן" אין משמעות ברורה בדין הבינלאומי, שיוצר חלוקה ברורה בין מהגרי עבודה, מבריחים ו"מבקשי מקלט". כאמור, המספרים הרשמיים שהרשות מפרסמת מתייחסים רק למסתננים מגבול ישראל-מצרים. לצורך ההמחשה, מסתנן מגבול סוריה לא יכלל בנתונים בהגדרת ה"מסתנן" בהּ אנו עוסקים בתחקיר זה.

אומדן מספר המסתננים

הגוף האחראי על טיפול בשוהים זרים בישראל, בהם עובדים פלסטינים, שוהים בלתי חוקיים, עובדים זרים ופליטים הינה רשות האוכלוסין, ההגירה, ומעברי הגבול. הרשות, אשר החלה את פעולתה ביולי 2009, מהווה יחידת סמך של משרד הפנים ועוסקת בהיבטים שונים של יישום תקנות הגירה, הנוגעות הן למעסיקים והן לשוהים בלתי חוקיים.

הרשות אחראית גם על פרסום נתוני המסתננים הרשמיים, כאשר יחידת התכנון והמחקר ברשות היא הגורם אשר מרכז את הנושא ומפרסם את כלל המסמכים והנתונים הרשמיים הנוגעים לו. מקור הנתונים הוא במערכות המידע של הרשות, והם פועל יוצא של פעולות רישום מסתננים שמבוצעות על ידי עובדי הרשות. הנתונים מבוססים על הגדרתם של מיהו מסתנן, וכוללים הן את המסתננים שזה עתה נכנסו לארץ, והן את מי שכבר נמצא בתוך ישראל ועבר הליך רישום וזיהוי. יש לציין שמהתכתבות שערכנו עם הדוברות של הרשות, עולה כי קיימת הערכה מקובלת לפיה כ- 10% מאוכלוסיית המסתננים שנכנסו לישראל אינם רשומים ברשות האוכלוסין וההגירה. על כל פנים, הנתונים הרשמיים המפורסמים על ידי הרשות אינם מתייחסים אליהם.

הקמת הגדר
במרץ 2010 אישרה הממשלה באופן רשמי את החלטה 1506, לפיה "על משרד הביטחון להקים, לתחזק ולתפעל מכשול לאורך גבולה המערבי של ישראל (הגבול הבינ"ל  עם מצרים), כאמצעי שהוכחה יעילותו למניעת פעילות חבלנית עוינת, הברחת אמצעי לחימה, בני אדם, סמים וכדומה והסגת גבול והסתננות." לצורך הקמתה, מיזם אשר זכה לשם "שעון החול", הוקצה תקציב של כ-1.35 מילארד שקלים. העבודות על הגדר החלו בנובמבר 2010, ועל פי ההחלטה היו צפויות להסתיים עד מחצית שנת 2013. הגדר מורכבת הן מ"גדר תלתלית" והן מגדר פלדה מאסיבית וגבוהה, ומותקנים בה אמצעי תצפית ובקרה מתקדמים.

באוגוסט 2011 התרחשה סדרת פיגועים צפונית לאילת, בסמוך לגבול ישראל-מצרים. חשיבות הקמת הגדר קיבלה משנה תוקף, ובדצמבר 2011 אישרה הממשלה תוספת תקציב של 280 מיליון שקלים עבור בניית הגדר גם לאורך14 קילומטרשל תוואי הררי מסביב לאילת. תוספת התקציב נועדה גם להאיץ את ההקמה, והמועד החדש לסיום העבודות במלואן הוקדם לסוף אוקטובר 2012.

פעילות מקבילה של משרד הפנים

כחלק מהתחקיר, ניסינו גם לבדוק פעולות מקבילות של משרד הפנים בנושא מניעת כניסת מסתננים. חשוב לציין שרק מאז 2010, החל תהליך של הפקה ועיבוד של מידע ודו"חות הנוגעים באופן מסודר בנושא, כשאחת הסיבות לכך היא שינויים מבניים שחלו מבחינת סמכות האכיפה והפיקוח על מעסיקים של עובדים זרים. אם עד שנת 2010, הסמכויות הנוגעות למסתננים היו מחולקות בין משרדים שונים (חלקן שייכות לרשות ההגירה וחלקן לא), החל תהליך של התמרכזות הסמכויות הנוגעות בנושא אצל הרשות להגירה.

השינויים שנערכו ברשות בתקופתו של השר ישי היו משמעותיים, ומדו"ח הסיכום של 2011 ניתן לראות את השפעתם על יכולת האכיפה של הרשות בנושא. מהדו"ח ניתן לראות גידול של כ-50% במספר הזרים הבלתי חוקיים שמורחקים מהמדינה (נתון שאינו בלעדי למסתננים מגבול הדרומי, אבל הם מהווים חלק גדול ממנו), גידול של כ-50% במספר הקנסות שניתנו למעסיקים לא חוקיים וגידול של כ-10% בסכום הקנסות שניתנו.

אך למרות שמדובר בשינויים שהם משמעותיים ביותר לגבי תפקודהּ של רשות ההגירה והאוכלוסין, חשוב לציין שבהסתכלות מקרו אך ורק ביחס לכניסת מסתננים, לא מדובר בנתונים בעלי משמעות רבה. לצורך העניין, סך כל הגידול במספר המסתננים המורחקים בכל שנת 2011 שווה בערך למספר המסתננים הממוצע בחודש של אותה שנה. השינוי הקריטי בנושא כניסת מסתננים, כפי שייסקר בהמשך, חופף בעיקר לנקודות הציון בבנייתהּ של הגדר.

ירידה חדה בכמויות המסתננים

מבדיקת הנתונים אשר מפרסמת רשות ההגירה (הדו"ח המסכם עבור שנת 2011, והדו"ח שהתפרסם באוגוסט 2012), באוקטובר 2011 אכן נרשמו 1998 מסתננים. כמו כן, אכן חלה בחודשים האחרונים ירידה ניכרת במספר המסתננים, אשר נפל מ-1,837 במאי 2012 ל-268 חודשיים לאחר מכן, ביולי. לבסוף, על פי נתוני הרשות באוקטובר 2012 נרשמו 54 מסתננים.

כפי שניתן לראות, הדו"חות שכבר פורסמו רשמית מציגים נתונים רק עד יוני 2012. עבור החודשים יולי-אוקטובר 2012, נעזרנו בפרסומים של דוברות הרשות, אשר יוצאים בסוף כל חודש. מבדיקה עם הדוברות, הנתונים שהם מציגים מגיעים ישירות מיחידת התכנון והמחקר של הרשות. עם זאת, חשוב להדגיש כי הנתונים אינם סופיים – גם עבור הנתונים שכבר פורסמו בדו"חות הרשמיים, יחידת התכנון והמחקר מדגישה כי "קובץ מסתננים הינו דינאמי ועשוי להתעדכן באופן רטרואקטיבי ביחס לחודשים קודמים". מכאן שבהחלט ייתכן עוד שינוי בנתונים עבור החודשים יולי-אוקטובר 2012.

אם כן, הנתונים אשר הזכיר השר ישי היו מדויקים, מלבד הפרש קל של 5 מסתננים (כזכור, הוא ציין 49 מסתננים). פנייה לרשות האוכלוסין וההגירה בדבר הפער הקל בהתבטאותו של השר ישי הניבה את התגובה הבאה: "אין בכוונתנו לפרש את דברי שר הפנים [...] עם זאת, ראוי לתת תשומת לב לתאריכים בהם מתפרסמים הנתונים. הנתונים הינם דינאמיים ומשתנים באופן עקבי. הנתון שהתפרסם על ידי אגף דוברות והסברה ואשר מתייחס ל-54 מסתננים, כולל את כל חודש אוקטובר, דהיינו עד ליום 31 באוקטובר 2012." דברי השר ישי פורסמו, כאמור, ב-28 באוקטובר, טרם הגיע החודש אל סופו ונאספו כלל הנתונים.

אפשר לציין בהקשר זה שאמירה דומה בנושא נאמרה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו כמה ימים לאחר מכן (4.11.12) בדף הפייסבוק שלו, שם התייחס ראש הממשלה לכניסה של כ-54 מסתננים בחודש אוקטובר. את ההבדל של חמשת המסתננים בין אמירתו של ראש הממשלה לבין זו של השר ישי, אנו מייחסים, כאמור, להפרש בין זמן הפרסום של האמירות.

סיכום
מדברי השר עולה כי חלה ירידה משמעותית בכמויות המסתננים בעקבות מדיניות הממשלה בנושא, ובפרט בזכות ההתקדמות בהקמת הגדר בגבול ישראל-מצרים. בפועל, עם התקרבות עבודות הקמת הגדר לסיומן בחודשים האחרונים, אכן נרשמה אותה ירידה חדה עליה דיבר השר ישי, במספר המסתננים לישראל דרך הגבול הדרומי. המספרים שציין השר היו מדויקים כמעט לגמרי, ומתקבל על הדעת כי היו זהים להערכה של רשות ההגירה והאוכלוסין נכון לזמן פרסומם בעמוד הפייסבוק שלו.

לפיכך, אנחנו מדרגים את האמירה של השר ישי בציון 5 מתוך 5 במדד אמת של פוליטיווטש – "נכון".