עמוד הבית > מפלגות > עבודה > איתן כבל > איתן כבל: גל הפיטורים במעריב הוא "גל הפיטורים הגדול ביותר שידע המשק הישראלי"

איתן כבל: גל הפיטורים במעריב הוא "גל הפיטורים הגדול ביותר שידע המשק הישראלי"

speedmeter5
 

סוף חודש ספטמבר סיפק סערה לתקשורת הישראלית ועובדיה, סערה אשר הכתה גלים גם במסדרונות כנסת ישראל. בחודש יולי האחרון, הודיעה הנהלת העיתון "מעריב" על קיצוצים נרחבים

וצמצום פעילות העיתון. החלטה זאת הגיע עקב מינוס של 244 מיליון ש"ח בתחתית הדוחות הכספיים לרבעון השני של 2012 שהביא בסופו של יום למכירת "מעריב החזקות" למו"ל שלמה בן-צבי. העברת  השליטה לידי בן צבי לוותה בקשיים רבים ובהקפאת הליכים. משיחות שערכנו עם חגי מטר, יו"ר וועד העובדים של מעריב, עולה שבתקופה שבהּ נאמרה האמירה, חברת "מעריב החזקות" על שלוחותיה מנתה כ-1900 עובדים, שמימוש זכויותיהם הפנסוניות הוטלו בספק וברקע הבעיתה סכנת פיטוריהם עקב האפשרות לסגירת העיתון.

 

מחאותיהם של העובדים הביאה את וועדת הכלכלה של הכנסת לערוך דיון בנושא "קריסת מעריב והבטחת זכויות העובדים" בתאריך 27.9.12. עיקרי הדיון כפי שהציגם יו"ר הוועדה היו: להבין ולבדוק את תלונות העובדים לכך שזכויותיהם הפנסיוניות לא מומשו לאורך זמן, ולדון במשמעויות של קריסת עיתון במעמדו של "מעריב" הן מבחינת היקף הפיטורים והן לאור תפקידו כעיתון מוביל. במהלך הדיון, וכציטוט לאחר מעשה בדף הפייסבוק שלו, ח"כ איתן כבל קבע כי גל הפיטורים הצפויים במעריב הוא "גל הפיטורים הגדול ביותר שידע המשק הישראלי". כבל אמר דברים אלו תוך התיחסות למשמעויות הרחבות הנגזרות ממצבם של עובדי מעריב, קרי זכויותיהם ותפקידו של העיתון במערכת הדמוקרטית.

תחקיר זה עוסק בבדיקת האמירה בשני מישורים. במישור הראשון ננסה להעריך מהו "ערך האמת" של טענת כבל לגבי גל הפיטורים במעריב. ובמישור השני נבדוק את ההקשר שבו נאמר. כלומר, ראשית נבדוק האם פיטוריהם של 1,900 עובדים אכן מהווה שיא במשק הישראלי. שנית, נבדוק האם היקף הפיטורים אכן היה ריאלי בזמן הצהרתו של ח"כ כבל.

מי אמר? מה הוא אמר? ואיפה?

ח"כ איתן כבל מוכר כאחד מנושאי דגל זכויות עובדים בכנסת. כאשר בודקים את פועלו החקיקתי בתחום העבודה נמצא כמעל 40 הצעות חוק שהוגשו על ידו. בהתאם למעמדו של כבל כפרלמנטר פעיל בתחום התעסוקה וזכויות עובדים החליף את ח"כ עמיר פרץ בדיון וועדת הכלכל

ה, בנושא זכויות עובדי מעריב, ומשם מצוטט: "אדוני היושב-ראש, אנחנו לא שמים לב אבל כנראה שגל הפיטורים הזה הוא הכי גדול שהיה אי פעם במדינת ישראל. זה כמעט בטוח. חשבנו שאתא הוא הכי גדול, אבל עוד לא היה סדר גודל כזה של פיטורים כמו שהולך להיות ב"מעריב".

תוכן-  אכן הפיטורים הגדולים ביותר?

בדיקת "היסטורית הפיטורים" במדינת ישראל מעלה תמונה חמקמקה במקצת. כל שאלה ביחס למספר מפוטרים נבחנת גם לפי משך הפיטורים (כגל פיטורים בדומה למשבר ההי-טק בתחילת שנות ה-2000, או כמכת פיטורים חד פעמית בעת סגירת פירמה יחידה), וגם בהתאם להשפעות חברתיות נוספות כמו מעמד החברה, ויחסי הון-עבודה.  סגירת עיתון מעריב הייתה מביאה לפיטוריהם של כל עובדי "מעריב החזקות", כלומר כ-1900 עובדים ב"מכה". מהציטוט המובא מהדיון בועדת הכלכלה ניתן להבין כי התייחסותו ל"גודל" הפיטורים הן ביחס ל"מכת פיטורים" ולא "לגל" (זאת למרות שבציטוט נאמר "גל פיטורים" באופן ברור). מלשכתו של ח"כ כבל נמסר לנו כי הכוונה אכן הייתה ל"מכת" פיטורים ולא ל"גל".

בציטוט משווה כבל את הפיטורים במעריב לקריסת מפעל "אתא" בשנות ה-80'. מפעל "אתא" הוקם בשנות ה-20' כמפעל טקסטיל והיווה סיפור הצלחה ציוני עד לשנות ה-70'. היה זה מפעל יצור אשר בנה קהילה סביבו (קרית אתא) ופירנס משפחות רבות עד לסגירתו. בעת סגירתו בשנת 1985 הועסקו במפעל כ-1000 עובדים, כולם פוטרו. לצד סיפורו של ""אתא" ניתן למצוא בזכרוננו את קשיי פרי-גליל, ופינציה אשר בקריסתם היו מביאים ל-400 ו-250 מפוטרים בהתאמה.

אכן, כ"מכת" פיטורים, 1900 עובדי מעריב היו בהחלט יוצרים תקדים בשוק העבודה הישראל. "מכת פיטורים זאת אף הייתה מקפיצה בכ-13% את מספר המפוטרים החודשי הממוצע במשק, שהסתכם בכ-15 אלף. מספר זה לא מתייחס לתעסוקה מחודשת (מפוטרים שמוצאים עבודה חדשה) ונפרס על פני המשק כולו (כל מי שפוטר מעבודה באותו החודש-,גם כאלו המעוסקים במספר מקומות עבודה).  בנוסף לכך  יש לצפות שלסגירתו של עיתון מעריב יהיו השפעות חברתיות רבות הנובעות ממעמדו כעיתון מרכזי בתקשורת הישראלית. מדברים אלו עולה כי לציטוט המובא יש יסודות עובדתיים במציאות, אך עם זאת יש לזכור של"גלי" פיטורים רוחביים כמו בשוק האנרגיה או ההיי-טק (כלומר בשוק מוצר מסויים ולא רק בפירמה ספציפית) יש השפעות נרחבות יותר על המשק ושוק התעסוקה.

הקשר- מצבו של "מעריב" ועובדיו בשעת האמירה

עיצוב: StudiotrenD

כפי שהוזכר, ברצוננו לבחון את הצהרתו של ח"כ כבל גם למול ההקשר. לעיתון מעריב היסטוריה של חוסר יציבות כלכלית והעברת בעלות. ב-2011 רכשה קבוצת IDB כ-61% מ"מעריב החזקות", ולאחר שנה, פורסם דוח הרבעון השני של החברה אשר מראה ירידה בכ-244 מיליון ש"ח. רובה של הירידה אינו נובע מתפקוד העיתון בשוק, אלא מהפחתה חד פעמית בנכסי "מעריב החזקות". הפחתה זאת מיוחסת בעיקר להכרה בירידת ערך ציוד ומכונות וכן גם בירידת מוניטין המותג. מפרסומים שונים בעיתונות עולה כי הפחתה הייתה חלק מהסכם מכירת העיתון לקבוצת IDB. במקביל לקשיים הכלכלים איתם התמודדה ההנהלה, עובדי החברה התמודדו עם אי-מימוש זכויותיהם הפנסיוניות מצד העיתון.

ב- 20.9.12 שבוע לפני הדיון בוועדת הכלכלה נחתם הסכם לרכישת העיתון עם שלמה בן-צבי,  לאחר החתימה על העסקה בתאריך 23.9.12 התקבל צו "הקפאת הליכים" ומינוי נאמנים אשר הוגש מטעם קבוצת IDB. כפי שמעיד שמו, צו זה הורה להקפאת כל הפעולות כנגד מעריב מצד נושיה (הבנקים), ויצר מצב בו כל פעילות החברה עוברת לביקורת "הנאמנים", כך שנשללת יכולתה לשלם את חובתיה. הצו ניתן על אף שהתבצעה הרכישה, ובמטרה להגיע להסדר חובות "טוב" יותר ולא כדי להביא לסגירת העיתון.

בתחקיר זה נרצה להדגיש כי ההמולה התקשורתית סביב הפרשה התרכזה במימוש התחייבויות קבוצת IDB ושלמה בן-צבי לעובדים. הדיון בוועדת הכלכלה בנושא "קריסת מעריב והבטחת זכויות העובדים" עסק בהבטחת הזכויות אשר נשללו מהעובדים כחלק מקריסת העיתון,  זאת תוך התיחסות תיאורטית לאפשרות שעיתון מרכזי יסגר, אך לא במציאת פתרונות מסוימים כמו שנעשה עם ערוץ 10, שהיה על סף קריסה. בקביעתו כי "גל הפיטורים הזה הוא הכי גדול שהיה אי פעם בישראל" מניח כבל שסגירת העיתון היא בגדר אפשרות סבירה ושתפקיד הוועדה הוא למצוא פתרונות לכך בדומה למשבר הכלכלי בערוץ 10.

מבדיקתנו עולה כי העיתון היה בקשיים כלכליים, ואכן, עתידם של עובדי מעריב לא היה גלוי ובטוח כלל. מסגרת הרכישה למעשה הבטיחה להמשיך ולהעסיק רק כרבע מהעובדים. יחד עם זאת, יש לבחון את סבירות הפיטורים לאור האינטרסים העסקיים של הצדדים. ניתן היה לשער שאם הרכישה אכן תתבצע ירצה בן-צבי לשמור כמות נכבדת מהעובדים המנוסים, ולא לפטרם. מסיבה זאת בדיוק אנו מבינים כי עיקר הדיון בוועדת הכלכלה היה בנוגע לפגיעה בזכויות העובדים ערב הקריסה הכלכלית ולא בנוגע לסגירת העיתון. יש לציין כי אנחנו יודעים כיום שפוטרו, עד כה, כ-100 עובדים בפועל, ויש מידה מסויימת של בעייתיות בקביעת הסבירות של אירוע בעבר תוך הסתמכות על התוצאה העתידית. לפיכך, כל עוד תרחיש הפיטורים לא מופרך מיסודו, אין אנו רואים לנכון להוריד את ציון האמירה, גם אם איננו חושבים שהסיכויים למימוש הפיטורים (בהיקף המדובר) היו גבוהים במיוחד.

 

סיכום

בזמן ההצהרה של ח"כ כבל, 1,900 עובדי מעריב היו בסכנת פיטורים ממשית. במקרה של סגירת העיתון, הפיטורים ההמוניים היו קובעים שיא חדש במשק בהיקפם. בנוסף, קבענו כי הסיכויים להתממשות תרחיש הפיטורים אמנם לא היו גבוהים במיוחד, אך גם לא מדובר בתרחיש מופרך.

לפיכך, האמירה של ח"כ כבל מקבלת את הציון "נכון". 5 מתוך 5 במדד האמינות של פוליטיווטש.

איתן כבל
נכתב על ידי: אביחי מגל
תחקירן: אביחי מגל
עורך: ספי קלר